התוכחה

לעניין הברכות והקללות בכללן עיין גיליון בחקותי תש"ו!

ר' נפתלי הירץ ויזל, (באור):

האמת היא, שכל מיני ברכות וקללות שהן תחת לשמש, שעל ידיהן משלם ה' שכר טוב לצדיקים ונפרע על ידיהן מעוזביו, מתחלקין לארבעה ראשי סדרים המפורשים בנבואת יחזקאל פרק י"ד (עיין פסוקים י"ב-כ"ג)... וארבעת ראשי המשפטים הללו כוללים כל המשפטים הרעים והצרות הרבות המגיעים בתבל ארצה, וכך הם סדורים בפרשה זו. ודע, כי נוסף על ד' סדרי ברכות וקללות אלה הנוהגים בישראל ובאומות כולן, יש סדר חמישי של ברכות שאינו נוהג אלא בישראל, שהוא השראת השכינה בהם ומקדשו בתוכם והנבואה ורוח הקודש – ולעומתם סדר קללה הפוך ממנה, שהוא סילוק שכינה וחורבן המקדש...

פסוק ט"ז

"אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם"

שם עולם:

"זאת" כינוי הרומז פעמים למעלה (ירמיהו ב' י"ז) ופעמים למטה (ויקרא י"א ב').

פסוקים כ"א, כ"ג, כ"ד, כ"ז

רש"י, פסוק כ"א:

ד"ה ואם תלכו עמי קרי: רבותינו אמרו עראי, במקרה, שאינו אלא לפרקים, כן תלכו עראי במצוות. ומנחם פירש לשון מניעה, וכן (משלי כ"ה) "הוקר רגלך" וכן "יקר רוח" (משלי י"ז) וקרוב לשון זה לתרגומו של אונקלוס לשון קושי, שמקשים לבם להימנע מהתקרב אלי.

ראב"ע:

ד"ה קרי: אמרו רבים שפירושו גבורה וניצוח כאיש שיחזק לבו ולא יפחד למען שלא ינוצח, ואין רֵעַ לו. ויש אומרים שהוא מגזרת "כל הקורות", והטעם שאמר בדברי הפלשתים "כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא". ועל שני הפירושים יחסר בי"ת כמו "כי ששת ימים" או יהי כן: תלכו עמי הליכת קרי, כאשר הראיתיך רבים כאלה...

רשב"ם:

ד"ה ואם תלכו: מנחם פירש לשון מניעה מגזרת "הוקר רגלך". והבל הוא. כי הוקר מגזירת חטופי פ"א הפעל כמו "הושב את אביך", מן "אברם ישב". וקר מן קרה, מגזרת "אקָּרֶה כה". וזהו פירושו: אם תלכו עמי במקרה ולא תדיר, כאדם שאינו הולך תדיר אצל בוראו.