התוכחה

שאלות למבנה הפרק כולו ולסדר התוכחות עיין בגיליון כי תבוא תש"ג.

שאלות לחלקו הראשון של הפרק עיין בגיליון כי תבוא תש"י.

פסוק ל"ו

"וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים עֵץ וָאָבֶן"

פסוק ס"ד

"וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ עֵץ וָאָבֶן"

רש"י, פסוק ס"ד:

 כתרגומו, לא עבודת אלוהות ממש אלא מעלים מס וגולגוליות לכומרי עבודת אלילים.

רש"י, פרק ד' פסוק כ"ח:

 כתרגומו, משאתם עובדים לעובדים - כאילו אתם עובדים להם.

והשוה לזה:

אברבנאל:

... עניינו, שאחרי בואם בגלות יצאו רבים מכלל הדת מתוך הצרות והגזרות, שלא יוכלו לסבלם, והנה אמר בפסוק ס"ד "אשר לא ידעת אתה ואבותיך" ולא אמר כך למעלה, לפי ששם דבר בחורבן בית ראשון, שהלכו לבבל ועבדו אלוהי הבבלים, שכבר שמעו את שמעו ועבדו אותם הרבה, אמנם עתה ידבר בגלות האחרון, לכן אמר עליהם "אשר לא ידעת אתה ואבותיך", ואמר: "ובגויים ההם לא תרגיע ולא תמצא מנות לכף רגלך", להודיע מה שאמר יחזקאל (כ' ל"ב-ל"ג) "והעולה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגויים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן. חי אני... אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם".

עקדת יצחק:

... אמנם בגלות הראשון לא נאמר "אשר לא ידעת אתה ואבותיך", לפי שעבודות הבבליים כבר היו ידועים להם בהיותם על אדמתם ועבדום הרבה שנים; אמנם זאת העבודה תהיה זרה להם בלי ספק.
ויתכן שיובן (הכונה לפסוק ס"ד) שנמצאו בגלות הזה כמה אלפים ורבבות מישראל שהחליפו שיטתם והמירו דתם לסיבת הגזרות אשר נגזרו עליהם... והנה על אלו המחליפים שיטתם אמר "ובגויים האלה לא תרגיע", כי אף על פי שנתערבו בגויים ההם לגמרי, לא ימצאו ביניהם מנוח, כי הם יחרפו ויבזו אותם תמיד ויחשבו עליהם מחשבות ועלילות מפאת דתם ותמיד הם חשודים בעיניהם למתיהדים ומגלגלים עליהם סכנות עצומות, ומה גם עתה בזממנו זה, אשר עלה עשנן השמימה בכל מלכויות ספרד ובאיי הים, שלישיתם שרף האש, שלישיתם יברחו הנה להחבא, והנשארים יחיו בפחד גדול ומורך נפלא מפחד לבבם וממראה עיניהם...
והנה באמת, מה שאמר "ובגויים ההם לא תרגיע... והיו חייך תלויים לך מנגד..." הוא צודק מאוד בכל גלותנו זה, לומר, שלא יקרה לנו בו כאשר קרה לעשרת השבטים אשר הגלו ראשונה, שאם גלו מארצם, הנה לא נפזרו אלו מאלו, ובארץ גלותם לא ישב זר בתוכם והם נושאים שם עול העבודה מהמס ושאר השעבודים אשר נותנים עליהם מלכי הארצות ההם – אשור ובבל. אמנם אנחנו הגולים בתוך העמים שאנו נפוצים ומפוזרים בינותם והרשעים שבהם מצרים אותנו מכל הצדדים, אין לנו שום מרגוע מכמה צרות ועינויים שהם עוינים אותנו בהם בכל מקומות מושבותיהם, עד שאין עיר ומדינה שאין מגלגלין גזרות על גוליה משונות מחברותיה, כמו שהוא נודע ומפורסם מגזרות הקהילות שהיו בארץ אדום וישמעאל עד הנה, לולא רחמי ה' וחסדיו בלב המלכים ושרים ושאר אנשי האומות ההם...

פסוק ס"ג

"וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ ה' עֲלֵיכֶם לְהֵיטִיב אֶתְכֶם וּלְהַרְבּוֹת אֶתְכֶם
כֵּן יָשִׂישׂ ה' עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם"

רש"י:

ד"ה כן ישיש ה':  את אויביכם עליכם להאביד.

ראב"ע: 

ד"ה כאשר שש: שלא תחשוב כי יזיק לה' או יתאבל, כטעם (איוב ל"ה) "אם צדקת מה תתן לו".