פרשת יתרו
שנת תש"ז
"וישמע יתרו..."
שמות פרק יח, פסוקים א - יב
| 1. |
השוה:
פסוק א'
"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ... אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱ-לֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ"
פסוק ח'
"וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה... אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל"
התוכל להסביר את סיבת השינוי? |
| 2. |
פסוק ג'
"גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה" והלא כל גר הוא מי שנמצא בארץ נכריה, ולמה כפל הפסוק "גר הייתי בארץ נכריה"? |
| 3. |
פסוק י"ב
"וַיִּקַּח יִתְרוֹ... עֹלָה וּזְבָחִים לֵא-לֹהִים"
איתא במנחות ק"י ע"א:
אמר ר' שמעון בן עזאי: בוא וראה מה כתוב בפרשת קרבנות: לא נאמר לא "אל" ולא "אלוקים" אלא "ה'"...
התוכל להסביר מדוע נכתב פסוקנו בניגוד לכלל זה? |
פסוק י'
"וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ... אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם"
תרגום אונקלוס:
...מידי דמצראי ומידא דפרעה... מתחות מרות מצראי.
רש"י:
ד"ה מתחת יד מצרים: כתרגומו, לשון רידוי ומרות. היד שהיו מכבידים עליהם היא העבודה.
|
מה ראה אונקלוס לתרגם "יד" בפעם השלישית ("מתחת יד מצרים") בלשון מרות, כלומר אדנות?
לשאלה זו העזר בדברי רש"י, פרק ה' פסוק ד':
ד"ה לכו לסבלותיכם: לכו למלאכתכם שיש לכם לעשות בבתיכם, אבל מלאכת שעבוד מצרים לא היתה על שבטו של לוי, ותדע לך שהרי משה ואהרן יוצאים ובאים שלא ברשות. |
פסוק י"א
"עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"
תרגום אונקלוס:
ארי בפתגמא דחשיבו מצראי למדן ית ישראל, ביה דננון.
רש"י:
כי בדבר אשר זדו עליהם: כתרגומו, במים דימו לאבדם, והם נאבדו במים.
לפירוש זה מעיר אברבנאל:
ואין ספק כי כפי פירושם זה העיקר "בו נדונו" חסר מן הספר.
|
פרש את דברי תרגום אונקלוס כך שלא יהיה העיקר חסר מן הספר.
העתק את פסוקנו בסימני פיסוק, לפי פירושם! |
1) פסוק א'
ד"ה וישמע יתרו: מה שמועה שמע ובא? - קריעת ים סוף ומלחמת עמלק (זבחים קט"ז). |
דברי רש"י אלה לקוחים מזבחים קט"ז ע"א:
מה שמועה שמע ובא? ר' יהושע אומר: מלחמת עמלק שמע ובא... ר' אליעזר המודעי אומר: מתן תורה שמע ובא, שכשניתנה תורה לעם ישראל, היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו; ר' אליעזר בן יעקב אומר: קריעת ים סוף שמע ובא, שנאמר (יהושע ה') "ויהי כשמוע כל מלכי האמורי את אשר הוביש ה' את מי ים סוף...
| א. |
מפרשי רש"י כולם מקשים: מה הוקשה להם לחז"ל שאמרו "מה שמועה שמע", הלוא בהדיא כתיב בסוף הפסוק "את כל אשר עשה"?
נסה לתרץ את קושייתם! |
| ב. |
מדוע לא הביא רש"י אף את דעת ר' אליעזר המודעי? | |
2) פסוק א'
ד"ה את כל אשר עשה: להם בירידת המן ובבאר ובעמלק. |
|
מדוע לא הזכיר גם כאן קריעת ים סוף? | |
3) פסוק א'
ד"ה כי הוציא ה': זו גדולה על כולם (מכילתא). |
|
מה קשה לו? | |
4) פסוק ב'
ד"ה אחר שילוחיה: כשאמר לו הקדוש ברוך הוא במדין: "לך שוב מצרימה", "ויקח משה את אשתו ואת בניו" וגו' "ויצא אהרן לקראתו ויפגשהו בהר האלהים", אמר לו: מי הם הללו? אמר לו: זו היא אשתי שנשאתי במדין, ואלו בני. אמר לו: להיכן אתה מוליכן? אמר לו: למצרים. אמר לו: על הראשונים אנו מצטערים, ואתה בא להוסיף עליהם? אמר לה: לכי לבית אביך. נטלה שני בניה והלכה לה. |
|
5) פסוק ז'
ד"ה וישתחו וישק לו: איני יודע מי השתחוה למי. כשהוא אומר "איש לרעהו" מי הקרוי איש? זה משה שנאמר "והאיש משה" (מכילתא).
|
|
מפרשי רש"י מקשין: והלא מילת "איש" היא כינוי לכל אדם, ויותר מזה הנה מצינו (ב') "ויואל משה לשבת את האיש", ומוסב על יתרו?
ענה על קושייתם! | |
6) פסוק ח'
ד"ה ויספר משה לחותנו: למשוך את לבו לקרבו לתורה (מכילתא). |
|
7) פסוק ט'
ד"ה על כל הטובה: טובת המן והבאר והתורה (מכילתא), ועל כולן אשר הצילו מיד מצרים. עד עכשיו לא היה עבד יכול לברוח ממצרים, שהיתה הארץ מסוגרת, ואלו יצאו ששים רבוא. (מכילתא). |
|
הרא"ם שואל:
למה מנה כאן רק אלו, ולא הזכיר כאן קריעת ים סוף ועמלק, כמו שהזכיר למעלה? ענה לשאלתו! | |
8) פסוק ט'
ד"ה על כל הטובה: ...עד עכשיו לא היה עבד יכול לברוח ממצרים, שהיתה הארץ מסוגרת, ואלו יצאו ששים רבוא (מכילתא). |
|
מקשה בעל דברי דוד:
ולמה כתב רש"י זה כאן ולא לעיל (פסוק א') גבי "כי הוציא ה' את ישראל ממצרים", דהוזכר גם שם מעלת יציאת מצרים?
נסה לענות על קושייתו! | |