מלחמת המלכים

בראשית פרק יד

אברבנאל:

...בא כדרלעומר והמלכים אשר אתו להילחם עם מלכים אחרים, ולא עם מלכי סדום ובנותיה (המוזכרים בפסוק ב'), אלא להכות את הרפאים, שהיו יושבים בעשתרות קרנים ואת הזוזים ואת האימים... ומשם שבו ובאו אל עין משפט, ויכו את שדה העמלקי ואת האמורי. ואם כי לא היה בדעתם להילחם במלך סדום וחבריו, הנה אז מלך סדום ומלך עמורה וחבריהם – בראותם שהיו הארבעה מלכים יגעים מפני המלחמות שעשו – יצאו אליהם ויערכו אליהם מלחמה...

שד"ל:

כדרלעומר וחבריו לא באו על מלך סדום אלא על הרפאים וחבריהם, ומלך סדום – שכבר מרד בהם בשנה הקודמת, ולא העלה להם המס – כשראה אותם חוזרים לארצם בביזה רבה, נפל עליהם פתאום...

מה הצריך את אברבנאל ואת שד"ל לנטות מדרך הפירוש הרגיל?

מי הוא, לפי פירושם, הנושא של פסוק ב':

"עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבֹוִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר"

השווה את דבריהם לדברי הזוהר ולדברי ספורנו הבאים:

זוהר, חלק א' פ"ו עמוד ב':

בשעה שנתכנסו כל אלה המלכים, היו מתעסקין בעצות על אברהם לאבדו מן העולם. וכיון שתפשו את לוט בן אחיו של אברהם, מיד נפטרו להם והלכו כמו שכתוב (י"ב) "ויקחו את לוט... וילכו". ולמה? שכן לא באה כל אותה מלחמה אלא בגין (=בשביל) אברהם. וכל כך למה? שהיה אברהם אבינו מרחיק כל באי עולם מעבודה זרה ומקרבם לעבודת ה'.

ספורנו, י"ב:

ד"ה ויקחו את לוט בן אחי אברם: התאמצו לשבות את לוט, מפני שהיה בן אחי אברם, שידעו עושרו, והיו מצפים שיפדהו אברם בהון רב.

מה ההבדל העקרוני (ההבדל בגישה) בין ההסבר שניתן בזוהר למטרת המלחמה ובין הסברם של שלושת המפרשים האחרים?

מה הרעיון הטמון בדברי הזוהר, ומה לקח יש בו לזמננו?

שאלה קשה שאלה קשה ביותר