פרשת שלח לך
שנת תשי"ב
חטא המעפילים
במדבר פרק יד, פסוקים כו - מה
| 1. |
השוה את דיבור ה' כ"ו-ל"ה לדיבורו הראשון פסוקים כ"א-כ"ה.
אברבנאל, שואל:
מה החידוש שנתחדש למשה בדיבור זה, כי גזרת מתי מדבר כבר נזכרה בפרשה של מעלה (כ"א-כ"ה), שנאמר שם: "אם יראה איש באנשים האלה", ולמה בא אם כן דיבור אחר עליו?
ענה לשאלתו! |
| 2. |
למה בא דיבור משה אל בני ישראל (ל"ט) אחרי מיתתם של המרגלים, והיה מקומו אחרי דבר ה' אליו לקיים הציווי האלוקי (כ"ח) "אמור אליהם", והיה אם כן מקומו של פסוק זה (ל"ט) "וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל" מיד אחרי דברי ה' (אחרי ל"ה)? |
| 3. |
בעל עקדת יצחק, שואל:
אחרי שהעפילו לעלות אל ראש ההר ללכת אחרי ה', למה ארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה, ולמה ננעלו שערי התשובה לפניהם?
ענה לשאלתו! |
פסוק מ'
"וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ אֶל רֹאשׁ הָהָר לֵאמֹר הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' כִּי חָטָאנוּ"
פסוק מ"ד
"וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר"
ועיין דברים א' מ"א
"וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי חָטָאנוּ לַה' אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וַתָּהִינוּ לַעֲלֹת הָהָרָה"
השוה לפסוקים אלה את תיאורם של המעפילים בשירו של ביאליק- מתי מדבר (החל מן "פתע יתנער דור עיזוז וגיבור" עד סוף השיר ואת המילים אשר ישים ביאליק בפיהם ("אנחנו הגבורים! דור אחרון לשעבוד וראשון לגאולה...").
|
הסבר, במה נאמן ביאליק לפרקנו, ובמה סטה לגמרי מרוחו? |
1) פסוק ל'
ד"ה נשאתי את ידי: כלשון בני אדם, כי השמים למעלה. |
|
2) פסוק ל"ב
ד"ה ופגריכם: שהם אתם. |
|
3) פסוק ל"ג
ד"ה ורועים: כי מנהג הרועה שלא יעמוד וינוח במקום. והעד, כאהל רעי. |
|
4) פסוק ל"ד
ד"ה אשר תרתם: בציווי. |
|
5) פסוק ל"ה
ד"ה הנועדים עלי: שאמרו לרגום באבנים עבדי השם בעבור שאמרו כבוד השם. |
|
מה קשה לו?
הסבר את המילים "בעבור שאמרו כבוד ה'". | |
6) פסוק ל"ז
ד"ה וימותו: כולם קרוב מהקץ. |
|
מה קשה לו? | |
7) פסוק מ"ה
ד"ה עד החרמה: שם מקום. ויש אומרים עד שהחרימום. |
|
למה לא הסתפק בפירושו הראשון (שהוא גם פירושו של רש"י) והוסיף עליו עוד פירוש שני? | |