פרשת דברים
שנת תש"ה
מעשה המרגלים
דברים פרק א, פסוקים יט - לה
ר' דוד הופמן, מחלק את החלק הראשון של הספר, דברי משה הראשונים, לשני חלקים עיקריים:
חלק ראשון: פרק א' פסוק ו'–פרק ב' פסוק א'; חלק שני: פרק ב' פסוק ב' – פרק ב' פסוק כ"ט
| 1. |
נמק את החלוקה הזאת בנימוקים פנימיים וחיצוניים. |
| 2. |
מהו הרעיון העיקרי של כל אחד משני החלקים הנ"ל? |
| 3. |
מהו הרעיון המשותף לשני החלקים? |
| 4. |
מהי חלוקת פרק א'? סמן בייחוד אילו חלקים בפרק הם חלקים עיקריים, ואילו מהם נאמרו דרך אגב, ויש לראותם כמאמרים מוסגרים. |
פסוקים י"ט-כ"א
"וַנִּסַּע מֵחֹרֵב וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַהוּא אֲשֶׁר רְאִיתֶם דֶּרֶךְ הַר הָאֱמֹרִי כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֹתָנוּ וַנָּבֹא עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּאתֶם עַד הַר הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ רְאֵה נָתַן ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱ-לֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת"
| 1. |
לאיזה ציווי מוסבות המילים בפסוק י"ט:
"כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֹתָנוּ"
ולאיזה דיבור מוסבות המילים בפסוק כ':
"כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱ-לֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ"? |
| 2. |
מה הקשר שבין הפסוקים כ'-כ"א, ולמה למשה לומר להם: "באתם עד הר האמורי", הלוא הם יודעים זאת? |
אברבנאל, שואל בסיפור המרגלים שהביא אחר מינוי השופטים:
אם היתה כוונתו להוכיח על עוונותיהם, יקשה מאוד, למה לא התחיל ממעשה העגל, שהיה החטא הראשון וכי נגע עד הנפש. ואין לך לומר ששכחוֹ, כי הנה בפרשת עקב הביאוֹ והאריך בסיפורו (פרק ט'), ואם כן יקשה, למה הביא ראשונה חטא המרגלים, שהיה אחרון בזמן, ובאחרונה הביא עניין העגל, שהיה החטא הראשון; גם חטא המתאוננים רע "ותבער בם אש ה'" (במדבר י"א) וחטא המתאוים בקברות התאוה, והביאם אחר כך בפרשת עקב (ט' כ"ב), ובאו אם כן העוונות בלי סידור, ואם תאמר שלא באו לתכלית התוכחה, אלא בדרך סיפור מה שקרה כדברי הימים אשר למלכים, יקשה גם כן, למה לא נזכרו הדברים כפי זמנם וכפי מה שקרו, הראשון ראשון?
השווה פרשתנו א' כ"ב-כ"ג לבמדבר י"ג א'-ג':
דברים א, כ"ב-כ"ג |
במדבר י"ג, א-ג |
"וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט" |
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי ה' כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" |
לכאורה נראים דברי משה כאן סותרים את דברי הכתוב שם.
| 2. |
כיצד מיישב אותה רש"י?
שם ב':
ד"ה שלח לך: לדעתך, אני איני מצוה לך, אם תרצה שלח. לפי שבאו ישראל ואמרו (דברים א' כ"ב) "נשלחה אנשים לפנינו", כמה שנאמר (שם) "ותקרבון אלי כולכם" וגו', ומשה נמלך בשכינה. אמר: אני אמרתי להם שהיא טובה, שנאמר (שמות ג' י"ז) "אעלה אתכם מעני מצרים" וגו'. חייהם שאני נותן להם מקום לטעות בדברי המרגלים, למען לא יירשוה.
שם ג':
ד"ה על פי ה': ברשותו, שלא עיכב על ידו. |
| 3. |
ר' דוד הופמן, בפירושו לספר דברים קובע שיש להסביר את הסתירות המדומות (או ההבדלים) בין מקומנו לבמדבר י"ג מתוך "שמשה רבנו מדבר שם כהיסטוריון וכאן כמוכיח".
הסבר את הבדלי הפסוקים מתוך ההבדל העקרוני הזה! |
1) פסוק י"ט
ד"ה המדבר הגדול והנורא: שהיו בו נחשים כקורות, ועקרבים כקשתות. |
|
מה קשה לו? |
|
2) פסוק כ"ב
ד"ה וישיבו אותו דבר: באיזה לשון הם מדברים. |
| ב. |
בעל לבוש האורה מקשה:
למה לא פירש כך (במדבר י"ג, כ"ו) ד"ה וישיבו אותנו דבר?
נסה לענות על קושייתו! |
|
3) פסוק כ"ב
ד"ה ואת הערים: תחילה לכבוש. |
|
4) פסוק כ"ג
ד"ה שנים עשר אנשים: מגיד שלא היה שבט לוי עמהם.
|
|
הרא"ם, מקשה:
ויש לתמוה על דבריו "מגיד שלא היה שבט לוי עמהם" דבלי פסוק ד"שנים עשר איש אחד לשבט" תיפוק לי מפרשת שלח, שמנה בפירוש כל נשיאי השבטים, שהלכו לתור את הארץ, דנשיא שבט לוי לא היה בתוכם, אם כן, למה לו ללמוד מפסוקנו?
נסה ליישב את קושייתו! |
|