"ויהי בנסוע הארון ..."
במדבר פרק י, פסוקים לה - לו
| א. | "ויהי בנסוע" |
"וַיְהִי בִּנְסֹעַ"
רש"י:
ד"ה ויהי בנסוע: עשה לו סימניות מלפניו ומלאחריו, לומר שאין זה מקומו. ולמה נכתב כאן? - כדי להפסיק בין פורענות לפורענות וכו' כדאיתא בכל כתבי הקודש.
דבריו אלה לקוחים מתוך מסכת שבת פרק כל כתבי:
שבת קט"ז:
תנו רבנן: "ויהי בנסוע הארון": פרשה זו עשה לה הקדוש ברוך הוא סימניות מלמעלה ולמטה (בתחילה ובסוף), לומר שאין זה מקומה... ולמה כתבה כאן! כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה. פורענות שנייה מאי היא? "ויהי העם כמתאוננים" (במדבר י"א א'). פורענות ראשונה? "ויסעו מהר ה'" (במדבר י' ל"ג). ואמר ר' חמא בר חנינא: שסרו מאחרי ה'. (רש"י, לגמרא שם: ד"ה מאחרי ה': בתוך ג' ימים למסעם התאוו האספסוף תאוה להתרעם על הבשר, כדי למרוד בקדוש ברוך הוא.)
ד"ה ויהי בנסוע הארון: עשה לו סימן מלפניו ומלאחריו, לומר שאין זה מקומו. ולמה כתב כאן, כדי להפסיק בין פורענות לפורענות, כדאיתא בכל כתבי הקודש (שבת קט"ז א'), לשון רש"י. ולא פירש לנו הרב מה הפורענות הזו שהוצרך להפסיק בה, כי לא נזכר כאן בכתוב פורענות קודם "ויהי בנסוע הארון". ולשון הגמרא שם, פורענות שנייה "ויהי העם כמתאוננים" (להלן י"א א'), פורענות ראשונה דכתיב "ויסעו מהר ה'" (פסוק ל"ג), ואמר רבי חנינא: מלמד שסרו מאחרי ה'. וכתב הרב בפירושיו שם, בתוך שלושת ימים למסעם התאוו תאוה האספסוף להתרעם על הבשר כדי למרוד בה'. ואלו דברי תימה, שהרי פורענות "ויהי העם כמתאוננים" כתובה ראשונה ושל תאוה - שניה, ושתיהן סמוכות. אולי סבר הרב שנכתבו שלא כסדרן, רמז על הראשונה באמרו "מהר ה'", כי שמא מעת נסעם חשבו לעשות כן, והפסיק וכתב את השניה, ואחר כך חזר לראשונה. ואין בזה טעם או ריח. אבל עניין המדרש הזה מצאו אותו באגדה, שנסעו מהר סיני בשמחה כתינוק הבורח מבית הספר, אמרו שמא ירבה ויתן לנו מצות, וזהו "ויסעו מהר ה'", שהיה מחשבתם להסיע עצמן משם, מפני שהוא הר ה', וזהו פורענות ראשונה. והפסיק, שלא יהיו שלוש פורעניות סמוכות זו לזו, ונמצאו מוחזקים בפורענות. וקרא החטא פורענות, אף על פי שלא אירע להם ממנו פורענות. ושמא אלמלא חטאם זה היה מכניסם לארץ מיד.
1.
מה הן, לפי דברי הגמרא על פי פירוש רש"י, שתי הפורענויות שביניהן מפסיקה פרשתנו?
2.
מה הן טענות הרמב"ן נגד רש"י?
3.
התוכל למצוא בלשון הפסוקים סמך לפירושו של רש"י?
(היעזר בתשובתך בדברי רש"י, בראשית פרק כ"א פסוק א':
ד"ה וה' פקד: סמך פרשה זו לכאן ללמדך שכל המבקש רחמים על חבירו, והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה, שנאמר (לעיל כ' י"ז) "ויתפלל" וגו' וסמיך ליה "וה' פקד את שרה", שפקד כבר קודם שריפא את אבימלך).
4.
מה הן שתי הפורענויות לפי דעת הרמב"ן?
5.
מה ההבדל בין רש"י ורמב"ן בהבנת המושג "פורענות"?
