קורבנות

מהי סיבת השינוי במבנה הפרשיות?

מה ההבדל העיקרי בין תורת העולה שבפרשת ויקרא לזו שבפרשתנו?

מה ההבדל העיקרי בין תורת המנחה שבפרשת ויקרא לזו שבפרשתנו?

מהי סיבת השינויים האלה?

עיין רמב"ן, פרק ו' פסוק י"ח:

ד"ה זאת תורת החטאת: היה הציווי בסדר ויקרא, עולה ומנחה וזבח השלמים והחטאת והאשם, כי בתחילה דיבר בקרבנות הנדבה, ואחרי כן בקרבנות החובה על חטא. אבל בכאן היה הביאור לעולה ולמנחה, ואחר כך בחטאת ואשם, כי רצה לבאר דיני קודשי קודשים, כי המשפט אחד להם, כמו שאמר במנחה (פסוק י') "קודש קודשים היא כחטאת וכאשם", ואחרי כן יבאר דין קדשים קלים.

ראב"ע:

ד"ה הקרב: שם הפועל וטעם הקרב יקריבו אותה בני אהרן.

מניין לו שאינו לשון ציווי?

ראב"ע:

 וטעמו אחד מבני אהרן, על כן והרים ממנו.

מה רצה לתרץ בסוף דבריו?

העתק את פסוקנו בסימני פיסוק, לפי הנ"ל.

למי מוסבת המילה "אותה" בפסוק, לפי הנ"ל?

מה הקשר שבין שני חלקי המשפט?

ראב"ע, פסוק ז':

ד"ה הקרב אותה: שם הפועל וטעם הקרב יקריבו אותה בני אהרן, וטעמו אחד מבני אהרן. על כן "והרים ממנו", והוספה זאת הפרשה על הכתוב בפרשת ויקרא.

שם עולם, (על ספר ויקרא):

וזה שמסיים "על כן והרים ממנו" נראים דבריו כסותרים: כאן מפרש "בני-אהרן" – באחד מבני אהרן – ממילא בעל כורכך "הקרב" כמו הקרב יקריב, ולמעלה בעצמו אומר "וטעם הקרב יקריבו"?

פסוק י"ד

"תֻּפִינֵי"

רש"י:

אפויה אפיות הרבה, שאחר חליטתה אופה בתנור וחוזר ומטגנה במחבת.

תרגום יונתן:

מרסקא.

מה שורש המילה לפי רש"י, ומהו שורשה לפי תרגום יונתן בן עוזיאל?