שבת

פסוק י"ג

"וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם"

רש"י:

ד"ה אך את שבתותי תשמרו: אף על פי שתהיו רדופין וזריזין בזריזות מלאכה, שבת אל תידחה מפניה. כל אכין ורקין מיעוטין, למעט שבת ממלאכת המשכן.

רמב"ן:

ד"ה אך את שבתותי תשמרו: אף על פי שתהיו רדופין בזריזות המלאכה, אל תדחה שבת מפניה. כל אכין ורקין מיעוטין, למעט שבת ממלאכת המשכן. לשון רש"י. ולא נתכון אצלי, כי לפי מדרש רבותינו באכין ורקין ימעט בשמירת השבת, כי המיעוטים אצלם בכל מקום ימעטו בדבר המצווה בו, ואם תדרוש המיעוט בעניין מלאכת המשכן, יהיה מותר לעשותה בשבת. אבל המיעוט הזה למילה או לפיקוח נפש וכיוצא בהן, שהן דוחין את השבת. וכך אמרו במסכת יומא (ירושלמי פ"ח הלכה ה') ומניין שספק נפשות דוחה שבת? רבי אבהו אמר רבי יוחנן: אך את שבתותי תשמורו, מיעוט. ומלאכת המשכן שאינה דוחה שבת, מפני שהזהיר בה בכאן. ועל דרך הפשט הוא כן יאמר תעשו מלאכת אוהל מועד, אבל שבתותי תשמורו לעולם. ובתורת כהנים (ויקרא י"א ל'): יכול יהא בנין בית המקדש דוחה שבת? תלמוד לומר "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה'". וטעם שבתותי, בעבור כי שבתות השנה רבים.

השווה את דברי המפרשים הנ"ל לדברי המכילתא ג':

...מניין לפיקוח נפש שדוחה את השבת? ר' יוסי הגלילי אומר (י"ג): "אך את שבתותי תשמרו" אך – חלק. יש שבתות שאתה דוחה, יש שבתות שאתה שובת. ר' שמעון בן מנסיא אומר: הרי אתה אומר (י"ד): "ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם" – לכם שבת מסורה, ואי אתם מסורים לשבת. ר' נתן אומר (ט"ז): "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם" – חלל שבת אחת, כדי שתשמור שבתות הרבה.

פסוק י"ג

"וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם"

רש"י:

ד"ה כי אות היא ביני וביניכם: אות גדולה היא בינינו שבחרתי בכם, בהנחילי לכם את יום מנוחתי למנוחה.             

פסוק י"ג

"וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם"

רש"י:

ד"ה אך את שבתותי תשמרו: אף על פי שתהיו רדופין וזריזין בזריזות מלאכה, שבת אל תידחה מפניה. כל אכין ורקין מיעוטין, למעט שבת ממלאכת המשכן.

צידה לדרך:

רש"י "כל אכין ורקין מיעוטין למעט שבת..." נראה לי שדברים הללו לא יצאו מפה קדוש רש"י, וזה מכמה טעמים, מלבד הטענות החזקות שטען עליו הרמב"ן... אחרי זמן רב שכתבתי זה כתב לי הרב מיכל כ"ץ מקהילת קודש טריעסט, איך שהוא ראה ברש"י של קלף ישן נושן, שלא היה כתוב שם כלל לשון זה, ושמחתי כמוצא שלל רב, כי נחני אלוקים בדרך האמת.

פסוק י"ג

"כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם"

שבת י' ע"ב:

אמר רב: הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו שנאמר "לדעת כי אני ה' מקדשכם" (רש"י: להודיעם אני בא, שאני רוצה לקדשם).

תניא נמי הכי: "לדעת כי אני ה' מקדשכם – אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם... (רש"י: ד"ה לדעת: האומות [בה] כי אני ה' מקדשכם).

ראב"ע, בפירוש הקצר (שאינו בחומשים שלנו):

ויאמר הגאון רב סעדיה שלא ייוודע הישראלי כי אם בשמירת השבת; אם היה בעיר – לסגור חנות הסחורה; ואם בדרך – שלא ילך. וטעם "לדעת" שתדעו שאתם מקודשים לי, וזה רמז שחייב אדם בכל שבת ללמד דברי התורה, וכן (מלכים ב' ד' כ"ד) "מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת", כי בשבת היו הולכים אנשים ונשים לנביאים ולחכמים לשמוע דברי תורה. והעד הנאמן בשנת השמיטה שהיא כמו השבת, ואמר הכתוב שתיקרא התורה נגד כל ישראל בשנת השמיטה בחג הסוכות... ואמר (דברים ל"א י"ב) "למען ישמעו ולמען ילמדו".