פרק מ"ח פסוק ז'
"וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל"
רש"י:
ואף על פי שאני מטריח עליך להוליכני להיקבר בארץ כנען, ולא כך עשיתי לאמך, שהרי סמוך לבית לחם מתה.
רמב"ן:
כתוב בפירוש רש"י ולא הולכתיה אפילו לבית לחם להכניסה לארץ. ולא ידעתי מהו, וכי בחוצה לארץ נקברה חס ושלום, שהרי בארץ מתה, ושם נקברה, כמו שנאמר כאן בפרשה, "מתה עלי רחל בארץ כנען", ושם כתוב עוד מפורש (לעיל ל"ה ו') "ויבוא יעקב לוזה אשר בארץ כנען היא בית אל", וכתיב (שם פסוק ט"ז) "ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה", ומתה בדרך בין בית אל ובין בית לחם אפרתה בארץ ישראל. "ואקברה שם": וידעתי שיש בלבבך עלי, אבל דע לך שעל פי הדיבור קברתיה שם, שתהא לעזרה לבניה, כשיגלם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם, יצתה על קברה וביקשה רחמים עליהם, שנאמר (ירמיה לא יד) "קול ברמה נשמע... רחל מבכה על בניה", והקדוש ברוך הוא משיבה: "יש שכר לפעולתך" וגו' "ושבו בנים לגבולם", לשון רש"י. וצריך על כל פנים שיהיה רמז במקרא לטעם הזה שאמר באגדה זו. ושמא זהו מה שאמר הכתוב "מתה עלי רחל בדרך, ואקברה שם" בדרך, כלומר בדרך אשר יעברו בה בניה מתה, ושם קברתיה לטובתם, כי היא לא מתה בדרך רק ברמה שהיא עיר בארץ בנימין ושם נקברה, אבל בדרך של עתיד מתה, והכתוב לא יפרש בעתידות רק ירמוז בהם. ועל דרך הפשט גם כן אמר לו כן כמתנצל, שלא ייחר ליוסף בראות חפצו בקבורת המערה על שלא קבר אמו שם, וכאשר קבר שם את לאה, ולכך אמר לו כי מתה בארץ כנען ולא נקברה בחוצה לארץ, כאשר תהיה קבורת מצרים ליעקב, ומתה בדרך בפתע פתאום ולא יכול לקברה שם, כי איך יעזוב את בניו ואת מקנהו בדרך וילך מהרה עמה למערת המכפלה, ואיה הרופאים והרפואות לחנוט אותה. וזה טעם "עלי". ואף על פי שמערת המכפלה אינה רחוקה משם רק כחצי יום, היה יעקב כבד מאד במקנה הגדול ובני בית ,ולא יגיעו שם רק בימים רבים, וכן עשה בדרך ההוא ימים רבים עד בואו אל אביו. ושנו חכמים (מועד קטן כ"ז א'): ולא של נשים לעולם מפני הכבוד. ואני סבור שהיו אלו דברי התנצלות, וגם יוסף יודע שמתה בדרך ונקברה בארץ, וכבוד עשה לה במותה, אבל הכוונה ליעקב שלא הוליך אותה למערה, כדי שלא יקבור שם שתי אחיות, כי יבוש מאבותיו, ולאה היא הנישאת לו ראשונה בהיתר, ורחל באהבתו אותה בנדר אשר נדר לה לקחה.
ראב"ע:
שמתה רחל פתאום, ולא יכלתי להוליכה לקברה במערה, כאשר קברתי לאה. ואמר זה ליוסף שלא ייחר לך שאבקש מאתך מה שלא עשיתי לכבוד אמך.
רשב"ם:
באותו דרך לאחר שבירכני הקדוש ברוך הוא מתה רחל באותו הדרך בעוד הרבה דרך עד היישוב. לכן קברתיה בדרך, כי לא היה פנאי לקוברה אצל לאה במערת המכפלה, ושלא יפשיעהו יוסף על אמו, הוצרך לומר כן.
| 2. |
מה סעד מוצא רמב"ן בלשון הכתוב למדרש המובא ברש"י? |
| 3. |
במה מסכימים ראב"ע, רמב"ן ורשב"ם עם רש"י, ובמה הם שונים ממנו? |
