חיפוש אשה ליצחק

מניין לו שהכוונה לדברי ה' ט"ו י"ח ומניין לו שלא יתכוון להבטחת ה' באלון מורה י"ב ז':

"לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת"?

מה קשה לו?

הקשה הרא"ם:

ומניין לו לרש"י שדווקא מאלה יקח, והלוא אברהם לא חילק בשבועתו בין בעלי בריתו לשאר כנענים.

 ענה על קושייתו!

השווה לדבריו דברי הרמב"ן לכל פסוק ל"ב. מה הן טענותיו נגדו?

רמב"ן:

ד"ה ויבוא האיש הביתה: אליעזר הוא האיש הבא. ויפתח הגמלים: יחזור על לבן, שעשה עם אורחיו דרך מוסר ויפתח גמליהם, ויתן להם תבן ומספוא ונתן מים לרחוץ רגלי אליעזר ורגלי האנשים אשר אתו. כי רחוק הוא שיהיה אליעזר הוא הנותן מים לרחוץ רגליו ורגלי אנשיו. וכן "ויעברו אנשים מדינים סוחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור" (להלן ל"ז כ"ח), כי "וימשכו" חוזר אל אחיו הנזכרים בפסוק הראשון. וכן "ויאמר ציבא אל המלך ככל אשר יצוה אדוני המלך את עבדו כן יעשה עבדך ומפיבושת אוכל על שולחני כאחד מבני המלך" (שמואל ב' ט' י"א), והם דברי דוד, ורבים כן. ועניין "ויפתח הגמלים": שפיתח מוסרי צוארם, כי המנהג להוליכם קשורים, או שהיו הולכים חגורים במושב המרכבה אשר עליהם, כלשון "אל יתהלל חוגר כמפתח" (מלכים א' כ' י"א), "התפתחי מוסרי צוארך" (ישעיה נ"ב ב'). ורש"י כתב: התיר זמם שלהם, שהיה סותם פיהם שלא ירעו בשדות אחרים. ולשון בראשית רבה (ס' ח') התיר זממיהם, רבי הונא ורבי ירמיה שאל לרבי חייא ברבי אבא, לא היו גמליו של אברהם אבינו דומים לחמורו של רבי פנחס בן יאיר? וכו'. וזו שאלה לסתור פיתוח הזמם, כי אי אפשר שיהיה החסידות בביתו של רבי פנחס בן יאיר גדול יותר מביתו של אברהם אבינו, וכאשר חמורו של רבי פנחס בן יאיר איננו צריך להשתמר מן הדברים האסורים לבעליו להאכילו, כל שכן גמליו של אברהם אבינו, ואין צריך לזממם, כי לא יאונה לצדיק כל אוון.

עיין לעיל, רש"י, פרק ט"ו פסוק י"ז:

ד"ה ויהי השמש באה: כמו (בראשית מ"ב ל"ה) "ויהי הם מריקים שקיהם", (מלכים ב' י"ג כ"א) "ויהי הם קוברים איש", כלומר ויהי דבר זה.

מה הקושי בשימוש לשון זה, וכיצד הוא מבארו?

רש"י משנה בפירושו את סדר המילים ומוסיף מילים. מה תיקן בזה?