דיני עבד עברי

איך יכונה זה הנמכר לך בפרשתנו (ל"ט-מ"ג) ואיך יכונה בפרשת משפטים (שמות כ"א א'-ו'), ומהי סיבת השוני הזה?

פסוק מ"ב

"כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" 

פסוק נ"ה

"כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"

ועיין רש"י לשני הפסוקים!

השוה לפסוקים אלה את איוב ל"א פסוקים י"ג-ט"ו.

במה מנמקת התורה את היחס הנדרש מאת האדון כלפי עבדו, ובמה מנמק איוב את יחסו לעבד?

מהי סיבת השוני בין שניהם?

דברי רש"י לפסוקינו מתבארים ע"י שירו הבא של רבי יהודה הלוי:

עבדי זמן – עבדי עבדים הם
עבד ה' הוא לבד חפשי,
על כן בבקש כל אנוש חלקו -
"חלקי ה'" אמרה נפשי.

פסוק מ'

"כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ"

ד"ה כשכיר כתושב: עבודת קרקע ומלאכת אומנות כשאר שכירים התנהג בו.

להבנת דברי רש"י ראה דברי הבאור (רבי נפתלי הירץ ויזל):

כשכיר כתושב יהיה עמך: אף על פי שמכר עצמו לך בכסף שקיבל, והרי הוא מכור לך לכל עבודתך ולא יפטר ממך קודם זמנו, ותחשוב שתוכל לכופו לעשות כאשר תצוה עליו, תנהג עמו כשכיר שנשכר לך לעבודה ידועה; ולפי שאין השכירות (לגבי שכיר) משתלמת אלא לבסוף ( = בסוף גמר שירותו), אם תכבד עבודתך עליו, יניח עבודתך וילך לו; או כתושב היושב בביתך והוא מאוכלי לחמך, שמדרכו לעבוד לבעל הבית, וכן תושב הארץ מדרכו לעבוד לאדוני הארץ, וכשתכביד על התושב יעזבך וילך לו מביתך או מארצך. ומדרך בני האדם שינהגו עם השכיר והתושב בדרך כבוד ולא יכבידו עליהם – כן יהיה העבד עמך.

פסוק מ"א

"וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב"

ד"ה ואל אחוזת אבותיו: (ת"כ, מכות י"ב) אל כבוד אבותיו, ואין לזלזלו בכך.

גור אריה, מקשה:

ולמה לא נפרשו כמשמעו: "אל קרקעות אבותיו"?

ענה לקושייתו!

פסוק מ"ב

"לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד"

ד"ה לא ימכרו ממכרת עבד: בהכרזה כאן יש עבד למכור ולא יעמידנו על אבן הלקח.

מהו הרמז בלשון הכתוב לדבריהם?

כיצד מפרשים חז"ל את המילה "עמך"?

התוכל להביא עוד דוגמאות לשימוש זה של "עם" בתורה?

הסבר מהי קושית בעלי התוספות.

מהו המושג "מידת סדום" המובא בדבריהם?

שים לב: שאלה זו נשאלה אף בגיליון בהר-בחקותי תש"י ורבו אז העונים כי דברי הירושלמי תמוהים ביותר, דמי שאין לו אלא כר אחד ודאי אין ביכולתו לקנות לו עבד ולפרנסו.

הסבר מהי טעותם ואי הבנתם את דבר הירושלמי – ומהו הרעיון הכלול בדברי הירושלמי, אשר אותו לא הבינו העונים.