א.

מבנה הספר

פסוק א'

"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן"

רלב"ג:

אמר שכבר ישב יעקב בארץ מגורי אביו שהיה בארץ כנען, והנה המקום ההוא הוא חברון, כמו שזכר בפרשה הקודמת (ל"ה כ"ז) שכבר בא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית-הארבע היא חברון. ובעוד שהיה יצחק חי, היה זה המקרה שסיפר מיוסף, כי כבר היו ליוסף כ"ט שנה קודם שמת יצחק, ואולם קדם לספר מיתתו, לפי שכבר סיפר שקברו אותו יעקב ועשו, ולפי שרצה להשלים סיפור תולדות עשו והיפרדו מעל אחיו אחר ספרו מה שהיה מיעקב ועשו בהשלים יעקב עמו, סיפר מות יצחק, ואחר שב לספר בארוכה התולדות והמקרים אשר ליעקב: יוסף כשהיה בן י"ז שנה היה רועה את אחיו בצאן ומקנאתם בו...

1.

מה היא התמיהה על מבנה הספר שבא ליישב?

2.

היכן מצינו בספר בראשית מבנה דומה לזה? (וגם שם מתיישבת התמיהה באותה דרך שהיא מתיישבת כאן).

ב.	"אלה תולדות יעקב..." - שאלות ברש"י

פסוק ב'

"אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו..."

בראשית רבה פ"ד ו':

...שכל מה שאירע לזה, אירע לזה: ...מה זה אמו עקרה, אף זה אמו עקרה; מה זה אמו ילדה שנים, אף זה אמו ילדה שנים; מה זה נתקשתה אמו בלידה, אף זה נתקשתה אמו בשעת לידה; מה זה אחיו שונא אותו, אף זה אחיו שונאים אותו; מה זה אחיו ביקש להרגו, אף זה אחיו ביקשו להרגו; זה נשטם, וזה נשטם...; זה נגנב שתי פעמים, וזה נגנב שתי פעמים...; זה יצא חוצה לארץ, וזה יצא חוצה לארץ; זה נשא אשה מחוצה לארץ, וזה נשא אשה מחוצה לארץ; זה הוליד בנים בחוצה לארץ, וזה הוליד בנים בחוצה לארץ; זה ליווהו מלאכים, וזה ליווהו מלאכים...

רש"י:

ד"ה אלה תולדות: ...ומדרש אגדה דורש: תלה הכתוב תולדות יעקב ביוסף מפני כמה דברים: אחד שכל עצמו של יעקב לא עבד אצל לבן אלא ברחל. ושהיה זיו איקונין של יוסף דומה לו, וכל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף: זה נשטם, וזה נשטם; זה אחיו מבקש להרגו, וזה אחיו מבקשים להרגו וכן הרבה בבראשית רבה.

1.

מהו הקושי בפסוק שבגללו הביא רש"י את דברי המדרש?

2.

האם מפרש רש"י את המלה "תולדות" כאן כפי שפירשה בנח ו' ט', ד"ה אלה תולדות נח?

3.

מה ראה רש"י להביא מכל בראשית רבה בדברים שאירעו לזה ואירעו לזה דווקא שני אלה שהביא? (שים לב: רש"י לא הביא את דברי המדרש "זה אחיו שונא אותו, וזה אחיו שונאים אותו" אלא הביא "זה אחיו שוטם אותו, וזה אחיו שוטמים אותו").

4.

הסבר את דברי המדרש "זה נגנב שתי פעמים, וזה נגנב שתי פעמים". היכן? מתי?

ג.	"אלה תולדות..."

פסוק ב'

"אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה..."

ר' משה החפץ, מלאכת מחשבת:

לימדנו הכתוב משפט העולם הנבל הזה, אשר כולו יגון וצער, ואחרי כל עמל האדם שיעמול תחת השמש, יכלו בעברה וזעם ימיו, ואין לו שעת הכושר וקורת-רוח. וכשתחפוץ לידע תולדות יעקב אחר שנתיים בארץ כנען בית אביו – רוגזו של יוסף אלה תולדותיו. 

1.

מה קשה לו בפסוקנו?

2.

האם מפרש בעל מלאכת מחשבת את מלת "תולדות" כפי שפירשה רש"י (בשאלה הקודמת)?

ד.	שאלות ודיוקים ברש"י

1)  פסוק א' ד"ה וישב יעקב: אחר שכתב לך יישובי עשו ותולדותיו בדרך קצרה שלא היו ספונים וחשובים לפרש, האיך נתיישבו וסדר מלחמותיהם, איך הורישו את החורי, פירש לך יישובי יעקב ותולדותיו בדרך ארוכה, כל גלגולי סיבתם, לפי שהם חשובים לפני המקום להאריך בהם. וכן אתה מוצא בעשרה דורות שמאדם ועד נח: פלוני הוליד את פלוני, וכשבא לנח – האריך בו. וכן בעשרה דורות שמנח ועד אברהם קיצר בהם, ומשהגיע אצל אברהם האריך בו. משל למרגלית שנפלה בין החול. אדם ממשמש בחול וכוברו בכברה, עד שמוצא את המרגלית, ומשמצאה הוא משליך את הצרורות מידו, ונוטל את המרגלית.	א. ר' חסדאי אלמושנינו, משמרת הקודש: הוקשה לו (=לרש"י) שזה הכתוב של "וישב יעקב" הוא מיותר, שזה כבר נזכר למעלה (ל"ה כ"ז): "ויבוא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע", ולא מצינו שיצאו משם, לשיחזור הכתוב לומר "וישב יעקב". מהו הקושי השני, נוסף על הקושי של ייתור הפסוק, שמיישבו רש"י בדבריו? ב. יש ממפרשי רש"י המביאים סיוע לדעתו מיהושע כ"ד ד': "וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר שֵׂעִיר לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם". מהו הסיוע משם? ג. ר' דוד פארדו, משכיל לדוד, מקשה על לשונו של רש"י: למה שינה בלשונו, בדברו על הדורות מאדם עד נח אמר: "וכן אתה מוצא בעשרה דורות מאדם... פלוני הוליד את פלוני" ואילו בדורות מנח עד אברהם אמר "וכן בעשרה דורות שמנח... קיצר בהם"? ענה לקושיתו. לענין משל המרגלית אומר הרא"ם: "ומשליך הצרורות דקאמר – אין בו עניין על הנמשל, אלא הוא תשלום המשל בלבד". ואולם רוב פרשני רש"י מתנגדים לדעתו זו. ד. הסבר את דברי הרא"ם המסומנים בקו. ה. הסבר שיש לדברים אלה "עניין על הנמשל". שים לב: המשל פתח בחול וסיים בצרורות!
2) פסוק י"ז ד"ה נסעו מזה: הסיעו עצמן מן האחוה.	מה ראה רש"י להוציא את הכתוב ממשמעו?
3) פסוק י"ז ד"ה נלכה דותינה: לבקש לך נכלי דתות שימיתוך בהם. ולפי פשוטו שם מקום הוא, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו.	מה ראה רש"י להקדים דברי הדרש לפשט? למה לא הסתפק בפשוטו של מקרא?
4) פסוק י"ח ד"ה ויתנכלו: נתמלאו נכלים וערמומיות.	א. מה קשה לו? ב. מה ראה רש"י לפרש את המילה בעזרת שתי מילים "נכלים וערמומיות"?

ה.	"מה החלום הזה אשר חלמת"

פסוק י'

"מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ"

ספורנו:

ד"ה מה החלום הזה: אין זה כי אם רוע לב, שתחשוב למלוך עלינו, ו"רעיונך על משכבך סליקו". (המליצה שאולה מדניאל ב' כ"ט: אנת מלכא רעיונך על משכבך סליקו, מה דלהוי אחר דנא).

[רש"י, שם:

ד"ה רעיונך: הרהורך.

ד"ה על משכבך סליקו: מה שהיית מהרהר ביום, מה יהיה אחריך, על משכבך עלו].

מה התמיהה שרצה ספורנו ליישב?

ו.	"וישלחהו..."

פסוק י"ד

"וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן וַיָּבֹא שְׁכֶמָה"

רמב"ן:

ד"ה וישלחהו מעמק חברון: יזכיר הכתוב המקום אשר שלחו משם, לומר כי היה מרחק רב ביניהם, ולכן עשו עמו רעה כי רחוקים היו מאביהם, ולהגיד כי יוסף לכבוד אביו נתאמץ ללכת אליהם אל מקום רחוק, ולא אמר: "איך אלך, והם שונאים אותי?!" ולרובתינו עוד בזה מדרש, להשלים עצה עמוקה של חבר הנאה הקבור בחברון.

(הלשון בבראשית רבה פד יג:
אמר ר' אחא – הלך להשלים אותה העצה העמוקה שנתן הקדוש ברוך הוא בינו ובין חבר הנאה שהוא קבור בחברון [בראשית ט"ו – 'ועבדום וענו אותם']).

1.

מה קשה לרמב"ן בפסוקנו?

2.

לדברי הרמב"ן "ולא אמר איך אלך וכו'" מעיר מ"צ איזנשטט ב"זכרון-יצחק"*: "אף על פי שככה אמר שמואל". לאיזה פסוק מכוון בדבריו אלה?

3.

מה ראו חז"ל במדרשם הנ"ל להוציא מלת "עמק" ממשמעה?

4.

מה פירוש "עצה" בדברי המדרש הנ"ל?

5.

למה יכנו את אברהם אבינו כאן בכינוי "חבר"?

------------------------------------------------------------------------------------

* הוצאת הרמב"ן לספר בראשית עם מראה מקומות והערות, ניו-יורק תשכ"ב.