השווה:
פסוק ד'
"וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק"
פסוק ח'
"אֱ-לֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי"
פסוק י"ג
"וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל..."
פסוק י"ד
"וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה"
|
התוכל להסביר את משמעותה של המילה המדריכה הזאת בפרקנו? |
פסוק ד'
"וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק"
תנחומא וירא כ"ב ו':
היאך נראה מרחוק? מלמד שמתחילה היה מקום עמוק. כיון שאמר הקב"ה להשרות שכינתו עליו ולעשותו מקדש... מיד רמז הקב"ה לסביבות העמק שיתקבצו ההרים למקום אחד לעשות מקום לשכינה...
אמר לו ליצחק: "רואה אתה מה שאני רואה?" אמר לו: "אני רואה הר נאה משובח וענן קשור עליו". אמר לנעריו: "רואים אתם כלום?" אמרו: "אין אנו רואים אלא מדברות". אמר להם: "שבו לכם פה עם החמור" – הואיל והחמור אינו רואה ואתם אינכם רואים, עַם הדומה לחמור.
|
הסבר את הרעיון המסומל בדברי המדרש! |
פסוק י"ד
"וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה"
רש"י:
ד"ה ה' יראה: פשוטו כתרגומו. ה' יבחר ויראה לו את המקום הזה להשרות בו שכינתו ולהקריב כאן קרבנות.
ד"ה אשר יאמר היום: שיאמרו לימי הדורות: עליו, בהר זה, יראה הקב"ה לעמו.
רשב"ם:
ד"ה אשר יאמר היום: ולמחר.
ד"ה בהר ה' יראה: בהר ה' נראה הקב"ה לאברהם.
ר' אברהם בן הרמב"ם, (המקור הערבי תורגם לעברית ע"י א' ויזנברג ויצא לאור בפעם הראשונה ע"י ששון, לונדון תשי"ח):
ד"ה ה' יראה: טעמו: תהיה לו השגחה יתירה במקום הזה. וככה הובטח שלמה בשעת בנין הבית (מלכים א' ט') "והיו עיני ולבי שם כל הימים". ובזה גם כן טעם אחר, והוא הרמז, שהוא עתיד להיות מקום הראיה בחג. כלומר: הנוכח בו (=האיש העולה לרגל) יהיה נאמר עליו, שהוא לפניו יתברך וה' יראה אותו. וחיזק זה וביאר אותו במה שאמר: אשר יאמר היום בהר ה' יראה, כלומר "ירָאה העולה לחג". "ירְאה" חוזר עליו יתעלה, אבל "ירָאה" חוזר על הנוכח לפניו שם, והרבה מקראות על זה בתורה (שמות כ"ג י"ז, שמות ל"ד כ"ג, דברים ט"ז ט"ז) "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך".
ור' סעדיה פירש אותו בטעם השראת השכינה, ומה שהבנתי הוא מה שכתבתי.
רש"ר הירש:
"ה' יראה" – גם במקום וגם בזמן שאין אנו – בני אדם – רואים, הוא יראה, ולו ולרצונו עלינו לשעבד את ראייתנו, את הכרתנו. אברהם קרא להר בשם הכללי "ה' יראה". היום, לאחר שהכרה כללית זו בראיית ה' נתגלתה לנו בפירוט רצונו במתן תורה, שבה נקבע הר זה למקום קדשו, כדי שנלמד לעשות רצונו רצוננו, וכדי שנשעבד לרצונו את כל חיינו, היום לא נאמרת אמת זו בניסוח הכללי של "ה' יראה", כי אם בניסוח אחר: כל אחד יראה כל בן אברהם ויצחק על הר זה, ולא "ריקם" (דברים ט"ז ט"ז), לא בלבד מתוך התעוררות פנימית חולפת, רגעית, כי אם בהקדמת כל עצמנו ומאודנו לה' – בעולת ראיה.
| 1. |
מה הנושא של המשפט "בהר ה' יראה" לפי כל הדעות הנ"ל? |
| 2. |
מה ההבדל בין רש"י לרשב"ם (מלבד בתשובתם לשאלת הנושא)? |
| 3. |
מה ההבדל בין ר' אברהם בן הרמב"ם לבין הירש (מלבד בתשובתם לשאלת הנושא)? |