פרשת לך לך
שנת תש"כ
הפטרת לך-לך
ישעיהו פרק מ, כז - פרק מא, טז
פרק מ"א פסוק ב'
"מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ"
ילקוט שמעוני ח"ב התס"ט (תהלים ק"י):
מי העיר ממזרח - אמר ר' ראובן: ישנים היו עובדי אלילים מלבוא תחת כנפיו של הקב"ה. ומי העירן לבוא תחת כנפיו? אברהם, שנאמר "מי העיר ממזרח". ולא תאמר לעובדי אלילים בלבד, אלא אף הצדקה היתה ישנה והעירה. כיצד? אברהם פתח לו פונדק והיה מקבל העוברים והשבים, שנאמר "ויטע אשל בבאר-שבע". אמר ר' אלעזר: מה הוא אשל? אכילה, שתיה, לינה.
דבר אחר: "צדק יקראהו לרגליו" – צדיקו של עולם מלוהו, כשבא לעשות מלחמה עם אמרפל וחבריו.
| 1. |
מי הוא לדעת המדרש הנושא בפסוק "צדק יקראהו לרגליו", ומי המושא? |
| 2. |
בשני שטחי פעולה הצטיין אברהם אבינו לדעת המדרש ושניהם נרמזים בפסוק זה. אילו הם והיכן הרמזים? |
| 3. |
בשתי הוראות שונות נדרשת מילת "צדק" לדעת ר' ראובן ולדעת בעל הדבר אחר. אילו הן? |
| 4. |
יצחק הינמן, בספרו "דרכי אגדה" (עמוד 155):
...אולם לא נמצא (מבין המדרשים) מי שפותר בכורש את הפסוק "מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו". (אעף על פי שבין פרשנינו יש רבים המפרשים את הפסוק כמדבר בכורש).
הסבר מה הסיבה לכך. |
פרק מ"א פסוק ח'
"וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי"
פסוק ט'
"אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי אַתָּה בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ"
פסוק י'
"אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱ-לֹהֶיךָ אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי"
רש"י:
ד"ה ואתה ישראל עבדי: ועלי יש לעזור לך, וסוף המקרא: "אל תירא כי אתך אני", כך נראה לי חיבור הענין לפי פשוטו.
ד"ה מקצות הארץ: משאר האומות.
רד"ק:
ד"ה ואתה ישראל עבדי: אינך כגויי הארצות, כי עבדי אתה ואני בחרתיך להיות לי עבד – ולמה? שאתה "זרע אברהם אוהבי", שאהבני ודבק בי ויצא מתוך עובדי פסילים ואלילים.
ד"ה אשר החזקתיך: עבר במקום עתיד, כדרך הנבואות, רצונו לומר,: אחזיק בך להוציאך מהגלות.
ד"ה מקצות הארץ ומאציליה: מגדולי הארץ וממלכים קראתיך, שתצא מרשותם ולא יהיה בהם כח לעצור אותך.
| 1. |
היכן נגמרת הפניה ומתחילים דברי הנבואה לפי דעות רש"י ורד"ק? |
| 2. |
"מקצות הארץ": יש מפרשים: מאור כשדים, אשר משם לקח ה' את אברם
ויש מפרשים: ממצרים, כמו שנאמר (הושע י"א א'): ממצרים קראתי לבני.
התוכל לנמק למה לא הלך רד"ק בדרכים אלה ופירש כאשר פירש? |
פרק מ"א פסוק ח'
"זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי"
בובר, תורת הנביאים:
א-לוהים לוקח את אברהם מביתו וארצו, מביאו אל ארץ שמבקש הוא "להראות" לו ו"מוליך אותו בכל ארץ כנען" (יהושע כ"ד) ואומר להיות מגנו (בראשית ט"ו א') המונהג מתמסר לו באמונה (בראשית ט"ו ז'), "הולך" לקול קריאתו (י"ב ד') עד לנסיון אחרון שבו אברהם נדרש להשיב את הבן שניתן לו ואברהם "הולך" שוב בשתיקה לעשות את המוטל עליו: מכאן יובן לנו מפני מה הנביא של תקופה מאוחרת (ישעיה מ"א ח') חוזר על אותו מאמר בעשרת הדברות ובשירת דבורה על "אוהבי" א-לוהים לסמן בו את אברהם.
|
הסבר, מה הדמיון שרואה בובר בין התנהגות אברהם בפרשתנו לבין התנהגותם של אוהבי השם שעליהם שרה דבורה? |
פרק מ"א פסוק ח'
"וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי"
רש"י:
ד"ה אברהם אוהבי: שלא הכירני מתוך תוכחה ולימוד אבותיו אלא מתוך אהבה.
רד"ק:
ד"ה אברהם אוהבי: שאהבני ודבק בי ויצא מתוך עובדי פסילים ואלילים.
ד"ה אברהם אוהבי: כי אברהם הוא ראש לאוהבי ה' בעבור שכבר בטח לבו בה' קודם ראותו הנסים שעשה ה'.
רמב"ם, ספר המצוות מצוה ג':
שציוונו באהבתו יתעלה. וזה שנשוב ונתבונן במצוותיו ומאמריו ופעולותיו עד שנשיגהו ונהנה בהשגתו בתכלית ההנאה, וזאת היא האהבה המחויבת... שזאת המצוה גם כן כוללת שנהיה קוראים לבני אדם כולם לעבודתו יתברך ולהאמין בו, וזה, שאתה כשתאהב איש אחד, תספר בשבחיו ותרבה בהם ותקרא בני אדם לאהוב אותו, וזה על דרך משל. כן כשתאהב אותו יתברך באמת, כאשר הגיע לך מהשגת אמתתו אתה קורא בלי ספק הסכלים והפתיים לדעת ידיעת האמת אשר ידעתו.
ולשון ספרי (דברים ו' ה') "ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך": אהבו על הבריות כאברהם אביך, שנאמר (בראשית י"ב) "ואת הנפש אשר עשו בחרן".
ורצונו לומר: כמו שאברהם מפני שהיה אוהב, שהעיד הכתוב (ישעיה מ"א ח') "אברהם אוהבי" וזה בעוצם השגתו קרא בני האדם להאמין בשם מרוב אהבתו, כן אתה אהוב אותו עד שתקרא אליו בני האדם.
| 1. |
במה רואה כל אחד ביטוי אהבתו של אברהם ועל איזה פסוק בפרשתנו הוא מסתמך? |
| 2. |
התוכל למצוא בפרשתנו עוד רמזים לדעת הרמב"ם על פעולותיו של אברהם נוסף על הפסוק י"ב ה'? |
פרק מ"א פסוק ח'
"אַבְרָהָם אֹהֲבִי"
השווה לדברי הפרשנים הנ"ל את דברי המתרגמים:
Luther: du Samen Abrahams meined Geliebten
King James Version: Seed of A. my friend
Version d'Osterwald: race DAbraham que j'ai aime Zadoe Cahn (traduc. Des members du rabbinate francais 1906) Posterite d'Abr. Qui m'aimait
Buber:
Same Abraham's meines Liebenden
|
הסבר מהו ההבדל העקרוני בין המתרגמים (סדרם לקבוצות!) ומה גרם להם לתרגם כפי שתרגמו. |
פרק מ"א פסוק י"א
"הֵן יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בָּךְ יִהְיוּ כְאַיִן וְיֹאבְדוּ אַנְשֵׁי רִיבֶךָ"
פסוק י"ב
"תְּבַקְשֵׁם וְלֹא תִמְצָאֵם אַנְשֵׁי מַצֻּתֶךָ יִהְיוּ כְאַיִן וּכְאֶפֶס אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֶּךָ"
|
הסבר את ההדרגה שבארבעת הנושאים: הנחרים בך, אנשי ריבך, אנשי מצותך, אנשי מלחמתך.
להבנת ההבדל בין "ריב" ובין "מצה" עיין:
בראשית
פרק י"ג פסוק ז'
"וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי..."
פרק כ"ו פסוק כ'
"וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם"
שמות
פרק ב' פסוק י"ג
"שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ"
פרק כ"א פסוק כ"ב
"וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה..." |