ההתגלות בסנה
שמות פרק ג
א. | שאלה כללית |
הסבר, מהו היחס בין סוף פרק ב' פסוקים כ"ג-כ"ה לבין פרקנו. הוכח שקשר זה בין שתי הפרשיות: ב', כ"ג-כ"ה ובין: ג', ז'-י' - מוצא את ביטויו גם בלשון הפסוקים. |
ב. | המסומל בהתגלות בסנה |
"וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל"
מדרשים רבים נאמרו בביאור "המראה הגדול הזה" והנה מקצתם:
א) מכילתא ריש שמות:
ר' שמעון בן יוחאי אומר: מפני מה נגלה הקב"ה משמי מרום והיה מדבר עם משה מתוך הסנה? אלא מה הסנה קשה מכל אילנות שבעולם וכל ציפור שנכנסת לתוכו, אינה יוצאת מתוכו בשלום, עד שמתחתכת איברים איברים, כן היה שעבודם של ישראל במצרים קשה מכל שעבוד בעולם.
ב) מכילתא דרשב"י ב':
ר' אלעזר בן ערך אומר: מפני מה נגלה הקב"ה משמי מרום והיה מדבר עם משה מתוך הסנה, והלא היה לו לדבר מראש הרים ומגבהי עולם, ומארזי הלבנון? אלא השפיל עצמו ודיבר מתוך הסנה. ועליו אמר שלמה (משלי כ"ט כ"ב): "ושפל רוח יתמוך כבוד". אי אתה מוצא מן האילנות שפל מן הסנה. וכן הוא אומר (תהלים קל"ח): "כי רם ה' ושפל יראה."
ג) שמות רבה ב' ז':
... הדא הוא דכתיב (שיר השירים ה'): "פתחי לי יונתי תמתי" מה התוֹמים הללו, אם חשש אחד בראשו, חברו מרגיש, כן אמר הקב"ה (תהלים צ"א) "עמו אנכי בצרה"... אמר לו הקב"ה למשה: אי אתה מרגיש שאני שרוי בצער כשם שישראל שרויין בצער – הוי יודע ממקום שאני מדבר עמך, מתוך הקוצים, כביכול: אני שותף בצערם.
ד) שמות רבה ב' ט':
שאל גוי אחד את ר' יהושע בן קרחה: מה ראה הקב"ה לדבר עם משה מתוך הסנה? אמר לו: אילו מתוך חרוב או מתוך שקמה – כן היית שואלני. אלא להוציאך חלק אי אפשר. למה מתוך הסנה? ללמדך שאין מקום פנוי בלא שכינה, אפילו סנה!
ה) ילקוט שמעוני קס"ט:
מה דרכו של סנה, אדם מכניס ידו לתוכו אינו ניזוק, לפי שקוציו כפופין למטה, ואם ביקש להוציא את ידו, הקוצים תופסים בה ואין יכול להוציאה, כך המצרים: בתחילה קיבלו את ישראל בסבר פנים יפות שנאמר (בראשית מ"ה) "ארץ מצרים לפניך היא", וכשביקשו לצאת לא הניחום שנאמר: "וגם את ישראל לא אשלח".
והשוה רש"י:
מתוך הסנה: ולא אילן אחר, משום (תהלים צ"א) "עמו אנכי בצרה".
(הערה: למדרש א' השוה שמות י"ח רש"י ט' ד"ה על כל הטובה!)
1. |
מהו הרעיון המסומל במדרש ב', והיכן מצינו ביטויים אחרים לרעיון זה במדרשי חז"ל? (ועיין ספורנו שמות ל"ח כ"ד ד"ה כל הזהב). |
2. |
מה ההבדל בין ההשקפה המוצאת ביטויה במדרש ג' לבין זו המוצאת ביטויה במדרש ד'? |
3. |
מה ראה רש"י לבחור בין כל המדרשים הנ"ל דווקא במדרש ג' לפירושו? (ועיין גם רש"י י"ד ד"ה אהיה אשר אהיה). |
4. |
הידועים לך תקופות בתולדות ישראל בהן אנו פוגשים אותה תופעה המתוארת במדרש ה'? |
ג. | חזרה על מילת "ויאמר" |
"וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ... כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא"
פסוק ו'
"וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱ-לֹהֵי אָבִיךָ אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם אֱ-לֹהֵי יִצְחָק"
1. |
הסבר, למה חזר הכתוב על מילת "ויאמר", והלא גם בפסוק ה' וגם בפסוק ו' המדבר אחד הוא? |
2. |
השוה למקומנו בראשית ט"ו ה' "וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר... וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" מה המשותף בשני המקומות שהצריך בשניה את החזרה על מילת "ויאמר"? (ועיין גם גיליון וישב תשי"ב שאלה ב'.) |