רבנו בחיי בן אשר, פסוק ב':
"והקמת לך אבנים גדולות" – הם י"ב אבנים שהוצאו מתוך הירדן. והנה זה כלל ואחר כך פרט ואמר "והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה בהר עיבל".
| 1. |
הסבר במבנה פרשתנו, עד היכן נאמרו הדברים דרך כלל, ומהיכן מתחיל תיאור הדברים לפרטיו? |
| 2. |
מה מאלץ את רבנו בחיי (ובעקבותיו כמה מפרשים, גם ר' דוד הופמן בפירושו לדברים) לפרש את פרשתנו על דרך כלל ופרט. |
| 3. |
עיין רש"י לפרשתנו. האם גם הוא מפרש אותה על דרך כלל ופרט? |
| 4. |
היכן מצינו בתורה עוד פרשיות הכתובות על דרך כלל ופרט? |
אברבנאל:
וענין הפסוקים וכוונתם היא, שישראל אם יתנהגו כדרך הנלחמים שבאים לרשת משכנות לא להם, אין ספק שבעברם את הירדן והכנסם לארץ ההיא הנכבשת ירצו להקים אבנים גדולות אבני שיש ויכתבו עליהם את הדברים לאות ולזכרון שבאו אל הארץ ההיא בכח גדול וביד חזקה בשנת כך ובחודש כך, כמו שהיו עושים הרומים, כי בבואם אל ארץ לא להם (הציבו להם) ציונים בדרכים ובכניסות הערים לשם ולתפארת, להיות להם לאות אדנות וחזקה בארץ ההיא.
וציוה משה רבנו ע"ה לישראל, שאותו דבר שירצו לעשותו מפאת עצמם כדרך הלוחמים, יעשו אותו לשם מצוה ולכבוד הגבוה ולא לגסות הרוח, כיון שלה' הישועה, והם לא בחרבם ירשו ארץ.
| 1. |
מהו טעם מצוות כתיבת התורה על האבנים לפי דעת האברבנאל? |
| 2. |
התוכל למצוא בקורות אברהם אבינו פעולה דומה לזו המתפרשת יפה על פי הטעם הניתן באברבנאל? |
פסוק א'
"וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל"
|
מקשין המפרשים: לא הסכין משה רבנו לדבר לישראל בצירוף אחרים, ומה ראה לשתף עמו כאן בענין כתיבת התורה על האבנים את זקני ישראל?
ענה לשאלתם! |
פסוק ג'
"וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת"
ראב"ע:
ד"ה שמור את כל המצוה: ... ויאמר הגאון ז"ל, כי כתוב עליהם מספר המצוות, כמו הכתובות בהלכות גדולות בענין אזהרות, ויפה אמר.
רמב"ן:
ד"ה וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת: אמר ר' אברהם בשם הגאון, שכתבו עליהם מנין המצוות כמו הכתובות בהלכות גדולות כעין אזהרות, וטעם "באר היטב" (פסוק ח'), הכתיבה. ורבותינו אמרו (סוטה ל"ב ע"א), בשבעים לשון. ומצינו בספר תאגי, שהיתה כל התורה כתובה בהן מבראשית עד לעיני כל ישראל בתאגיה וזיוניה, ומשם נעתקו התאגין בכל התורה. ויתכן שהיו האבנים גדולות מאד, או שהיה ממעשה הנסים.
הכתב והקבלה:
ד"ה וכתבת את כל: ... ובני המשכיל מר' שמואל אמר: מילת "כל" מה עניינו כמו – כלל, הכולל פרטים רבים, כמו "וזכרתם את כל מצוות ה'", שהוא לחז"ל פרשת "שמע" – לפי שיש בה קבלת מלכות שמים והרחקת עבודה זרה; וכן שתי דברות ראשונות "אנכי" ו"לא יהיה" נקראים "כל הדברים"; וכבר למדנו מדברי הרד"ק, כי אין תיבת "כל" – מילה; אבל הוא שם עצם, לכן יתכן לומר הכל בה"א הידיעה, כי אם הוא מילת הענין לא יבוא בה"א הידיעה... וכן כאן "את כל דברי התורה הזאת" – פירושו "כלל דברי התורה" (אינבעגריף דיעוער גאנצען לעהרע), וכתבו עליהן את פרשת שמע או שתי הדברות... ולכן אמרו חז"ל, שכתבו על האבנים את התורה לתועלת האומות שילמדנה, ואין האומות מצווים על שמירת כל מצוות התורה, אלא על כללות התורה והוא אחדות הבורא.
והנה על דרך הפשט היינו יכולים לפרש "כל דברי התורה הזאת" = מבראשית עד לעיני ישראל, ולשון "וכתבת על האבנים" דומה ללשון "וכתבתם על מזוזות ביתך", דכתיבה אינה על המזוזות עצמן כי אם על קלף הנקבע אחר כך על מזוזת הבית, הכא נמי שיכתוב על התורה מבראשית עד לעיני כל ישראל על קלף כספרי התורה ויקבענה אח"כ על האבנים.
| 1. |
מהן הדעות השונות בענין הכתוב על האבנים? |
| 2. |
הסבר את נימוקיו ומעלותיו של כל אחד מן הפירושים הנ"ל. |
| 3. |
הסבר את הנימוק הלשוני המובא בדברי הכתב והקבלה. |
| 4. |
מי ממפרשינו סובר אף הוא ככתב והקבלה, שכתיבת התורה על האבנים אינה אלא "לתועלת אומות העולם"? |