ערי מקלט
במדבר פרק לה
שים לב! בטעם ערי המקלט ראה דעות שונות בגיליון מטות-מסעי תש"ט, שאלה ב'.
א. | יחס התורה לגאולת דם |
1. |
אברבנאל, מקשה: אם כבר נתן הדין שכל רוצח בכוונה – מות יומת, ושגואל הדם הוא ימית את הרוצח, למה חזר עוד "אם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימות או באיבה הכהו", כי זה כבר נכלל במה שאמר ראשונה, ולמה נכפל? נסה לישב קושייתו! |
2. |
"גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ..." פסוק כ"א "גֹּאֵל הַדָּם יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ..." והשוה דברים י"ט י"ב: "וְשָׁלְחוּ זִקְנֵי עִירוֹ וְלָקְחוּ אֹתוֹ מִשָּׁם וְנָתְנוּ אֹתוֹ בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם וָמֵת" ומקשים: אם מתנגדת התורה לגאולת הדם כמו שיראה מכל פרקנו וכן מן הנאמר בכמה מקומות שעל השופטים לעשות משפט, אם כן למה ציותה על השופטים למסור את הרוצח בידי גואל הדם? ענה לשאלתם בהעזרך בדברי שד"ל הבאים: ד"ה לקלט מגואל: ... והנה בדורות הראשונים בטרם יהיו העמים מסודרים תחת מלך ושרים ושופטים ושוטרים, היתה כל משפחה נוקמת נקמתה ממשפחה אחרת, והקרוב יותר אל הנהרג היה חייב לנקום מיתתו. והתורה העמידה שופטים ושוטרים ונטלה הנקמה מיד היחידים, ומסרה אותה לכל העדה. והנה כשהייתה הרציחה בזדון, יתכן להשקיט את הגואל, כי יאמרו לו: הנח להם לשופטים, הם יחקרו הדבר, ואם בן מות הוא ימיתוהו; אבל כשהיתה ההריגה בשגגה, לא היה אפשר להשקיט את הגואל ולהכריחו לראות מי שהרג את אביו נשאר ללא עונש, כי היה נראה לו וליודעיו ומכריו כאילו אינו אוהב את אביו; מאחר שאינו נוקם את נקמתם. |