"והיה אם לא תשמע..."

בראשית השיעור יש לקרוא את כל פרק כ"ח בשטף אחד כדי שיתרשמו הלומדים מכל אימתו ומעוצמת מוראיו. גם ירגישו עד כמה התקיימו דברים רבים מדברי התוכחה בימינו אנו.

רבות עמל הרמב"ן להסביר את מבנה פרקנו ולמצוא הדרגה בסידור הקללות. יש לתת לתלמידים בראשונה לחפש אחר טעם מבנה הפרק וסידורם של הפסוקים. מה טעם ידובר על אויבים וידם הנטויה בפסוקים כה-כח; לב; לו-לז; מח-מט ועדיין מדובר על קללות החלות בארץ עצמה (פסוקים נג-נז) ורק נראה כמדבר על הגלות השלימה.

רק אחרי שיתבררו לתלמידים כל הקשיים שבפרק זה (מבחינת מבנהו) ואחרי שינסו בעצמם למצוא את ההיגיון שבסידורו, ידעו לקרוא את דברי הרמב"ן הארוכים מתוך הבנה.

אשר לניסיונות הרמב"ן (המוצלחים או הבלתי מוצלחים)  לזהות את דברי התוכחה עם מקרים מסוימים בהיסטוריה (עד כמה שנודעו לו - כנראה מתוך ספר יוסיפון או מתוך רמזי דברי חז"ל) יש להדגיש בפני הלומדים - בפרט אם צעירים הם - שאמונתנו באמיתות התורה אינה תלויה בזיהוי פסוקים כאלה, ולא על סמך הוכחות כאלה בנויה אמונתנו ש'נאמנים דבריך ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם'.

אשר לתפישת הגלות כגדולה שברעות יש לשים לב לדברי אברבנאל, הרואה את התרחקותנו מן האדמה ומעבודתה כאחד מסימניה המובהקים של הגלות. (לקוראי גרמנית יש לייעץ לקרוא את הפרק על אברבנאל בספרו "גלות" של פרופ' יצחק בער, עמ' 54). יש להשוות לדבריו המובאים בגיליוננו את מה שלמדנו השנה בגיליון בהר-בחוקותי שאלה ג. מה שנאמר שם על שממות הארץ כל זמן היותנו בגולה, זה יאמר כאן על שממות כל אדמה שתשתייך לבן ישראל בחו"ל – שתהיה שממה, שלא יהיה כוחם בעבודת האדמה".

לפני פנות המורה לשאלות ודיוקים ברש"י העוסקים בפרטים ובפסוקים אחדים ולא בתוכחה בכלל, יש להפנות תשומת לב הלומדים לכך עד כמה הושפע הנביא ירמיהו מפרקנו ועד כמה מלאים נבואותיו תוכחותיו הראשונות זכרי-לשון מתוך פרקנו.

(ויש לעיין למשל בפרק ד, יג  או בפרק ה, טו-יח).