"אלה הדברים" + הפטרה

גם בשאלה א וגם בשאלה ב עוסקים אנו במבנה ספר דברים כולו ובאופיו. הרמב"ן עומד על מבנה הספר כולו מלבד במקומנו בעוד שלושה מקומות:

דברים ג, כד (בסוף דבריו):

...והנה השלים התוכחות בזה שהודיע אותם שגרמו אבותיהם רעה על עצמם וגם עליו גרמו עונש, שלא יעברו לארץ, אבל הם הבנים יעברו ויירשו אותה, אם לא יהיו כאבותם דור סורר ומורה ולכך יתחיל עתה להזהירם בכללי המצוות, שלא יוסיפו עליהם ולא יגרעו מהם.

דברים ד, מא:

ד"ה אז יבדיל משה שלש ערים: כי משה אסף כל ישראל לבאר להם התורה, ופתח להם בדברי התוכחות, וכאשר אמר בפניהם תוכחותיו במה שעשו והאזהרות על ע"ז ועל יחוד השם והשלים להם שישמרו חוקיו ומצוותיו למען ייטב להם, אז אמר במעמדם לפניהם: "עתה נקיים המצווה אשר ציוונו ה', ותהיינה בצר במדבר ורמות בגלעד וגולן בבשן, ערי מקלט לנוס שמה כל רוצח בשגגה...".
ואחרי כן קרא בקול גדול אל כל ישראל שהיו שם, ואמר אליהם (להלן ה, א) "שמע ישראל את החוקים ואת המשפטים..." כי עתה יפתח במצוות ובביאור התורה, כאשר פירשתי בתחילת סדר אלה הדברים.
והזכיר בכאן "ויירשו את ארצו ואת ארץ עוג מלך הבשן... שני מלכי האמורי..."(ד, מז). והטעם, כי שב להזכיר מה שאמר בתחילת הספר הזה (לעיל א, ד) כי ביאור התורה היה אחרי הכותו את סיחון מלך האמורי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרות באדרעי. והוסיף בכאן לפרש, כי היה הביאור גם אחרי שירשו את כל ארצם, כלומר שחלקה להם לשני המטות וחצי המטה.

ושוב עוסק הרמב"ן בחלוקת הספר באמצע פרשת כי תבוא

דברים כו, טז:

ד"ה היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות: הנה השלים משה לבאר את התורה ולחדש כל המצות אשר ציווה אותו ה' לחדש להם. ולכך אמר: "היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים", כי כבר השלמתי לך הכל.

מתוך שני המקומות שבגיליוננו ומתוך שלושת המקומות שהבאנו בזה מתברר כל מבנה ספר דברים:

הקדמה לחלק הראשון – פרק א, פסוקים א – ה.

חלק ראשון – תוכחה – פרק א, פסוק ו – פרק ד, פסוק כד.

הקדמה לחלק השני, משנה תורה - אזהרה חוקים ומשפטים

ואף כאן פתח שוב בתוכחות: פרק ד, פסוק א – פרק ד, פסוק מ'.

חלק שני אזהרה במצוות: פרק ה,  פסוק א – פרק כו, פסוק טז.

חלק שלישי כריתת ברית: פרק כז, פסוק ט – פרק לא, פסוק יג.

ואחרי כן באות שירות (האזינו וברכת משה) וסיפור מות משה.

יעיין המורה עם תלמידיו במבנה הספר כולו אחרי קריאת דברי הרמב"ן בגיליון, כי יש וגם לומדי תורה ואף בקיאים בה אין מבררים לעצמם קשרם של דברים ומבנהו של הספר כולו.