חטאו של בלעם
במדבר פרק כב
יש לחלק הוראת פרק כ"ב לשנים. שאלות א ב ג נוגעות לחלקו הראשון של הפרק פסוקים א'-כ"א. שאר שאלות הגיליון עוסקות בחלקו השני של הפרק, בהליכתו של בלעם.
בחלק הראשון מופיעות פעמים חוזרות, וראוי ללומד להשוות ולהתעמק בשנויים. בפסוקים ה'-ו' נאמרים דברי בלק הנשלחים לבלעם ובפסוק י"א חוזר בלעם על דברי בלק, בתשובתו לשאלת ה'.
|
ה'-ו' דברי בלק "הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם |
י"א דברי בלעם אל ה' "הִנֵּה הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם |
בין כל פרשנינו היה זה המלבי"ם אשר דייק ביותר בחזרות מסוג זה. ואלה דבריו כאן:
הנה היו שנוי בין שליחות בלק ובין מה שהשיב בלעם לה' בכמה דברים: שלא שלח בלק לאמר: הנה העם היוצא ממצרים – שרצונו לומר העם הידוע כי בעת יציאת מצרים נודע זה בכל אפסי ארץ – כי פחד בלק פן ימאן בלעם ללכת כי כבר שמע גדולת העם וכי ה' עמהם להצילם בדרך פלא, על כן אמר "עם יוצ ממצרים" – עם בלתי נודע שיצא עתה...
ועיין לזה גם גיליון בלק תשי"ז שאלה ב.
בדרך זו יש למצוא את התשובה לשאלה א.
לשאלה ב יש לצרף שאלה ד1. תשובה לשאלה ב אפשר למצוא גם בדברי בעל עקדת יצחק שהובאו בגיליון בלק תשי"ח שאלה א. ואולי תשובה לפתרון שאלה זו, וביחוד שאלה ב2 (וכן לשאלת ד 5(2)) ההבחנה הלשונית שהבחינו המפרשים בין "הליכה עם" לבין הליכה את".
הכתב והקבלה, י"ב:
... יש הפרש גדול בין "הליכה עמהם" ובין הליכה אתם", באמרו "לא תלך עמהם" יורה מניעת הליכה פועלת, שלא ישתתף עמהם לילך, כדי למלאות כונת משאלותם ולשמשם בקללת העם, ולא נכלל בלשון זה מניעת ההליכה מכל וכל; אמנם אמרו "לך אתם" אין במשמעותו כי אם ההליכה בעלמא שאין בה תועלת, כמו לטיול ולכבוד; והודיעתנו התורה כונתו הרעה, שבאמת דעתו היתה היפך הצווי, כי אמרה "וילך עם שרי מואב", אשר יורה על הליכת התועלת, למלא משאלות לבבם ולשמש אותם בקללו את אויביהם.
מלבי"ם:
יש הבדל בין "אתו" ובין "עמו" – ש"עמו" מציין השווי, ו"אתו" יורה שאחד הוא העיקר, וה' הודיעו שילך רק "אתם", שיהיה דעתו נפרד מדעתם, שלא ילך בכונה להרע לישראל, והוא הלך "עמם", ועל זה אמר במדרש: "שמח בפורענות של ישראל כמוהם".
הבחנה זו נמצאת כבר בתרגום יונתן ועיין שם!
(אגב: הבחנה זו היא גם היסוד הלשוני לדברי חז"ל לויקרא כ"ה מ"א בדיני עבד עברי, כשכיר כתושב יהיה עמך
ספרא פ"א:...
"יהיה עמך". עמך במאכל, עמך במשתה, עמך בכסות נקיה. לא תהא אוכל פת נקי והוא אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש. אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי תבן).
בחלקו השני של פרקנו – פגישת בלעם עם המלאך, דברי האתון וכו' עסק גיליון בלק תשי"ח ועיין גם על ענין האתון עלון הדרכה של אשתקד.
