הפטרה

בגיליון זה בחרנו בלימוד ההפטרה בלבד. על המורה להתחיל מן הקשר שבין ההפטרה לפרשה ויש להשאיר לתלמידים למצוא אותו. אפ מתקשים הלומדים לגלות את הקשר, והעיון והחיפוש בפרשה כולה יגזול זמן רב מדי (המדובר בלומדים צעירים) יעזור המורה להם בהגבילו את החיפוש: "חפשו החל מרביעי והלאה".

עזרה זו דרושה בייחוד למציאת התשובה לשאלה ב. אולי קשה יהיה ללומדים למצוא את הפסוק העיקרי הנדרש (והוא כא, כו ועיין שם רש"י ), לכן יאמר להם: תמצאו את התשובה בשביעי, או בפרק כא.

ויש לעיין לשאלה זו בדברי הרמב"ן כא, כו ד"ה חשבון עיר סיחון מלך האמורי הוא.

בייחוד חשובים דבריו האחרונים:

כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי היא - כלומר עתה כאשר נלחמו בו ישראל עירו של סיחון מלך האמורי היתה, כלומר עיר מושב המלך. כי הוא נלחם במלך מואב הראשון אשר מלך עליהם לפני מלוך מלך, או "הראשון" קודם לבלק שהוא מלך למואב בעת ההיא, ויקח סיחון את כל ארצו מידו ועד ארנון. וחשבון בתחלת גבול הכבוש, על כן תחשב לאמורי, ולא הוזהרו ישראל על ארץ מואב ובני עמון רק על הארץ אשר היא בידם בעת הצואה. והביא הכתוב ראיה כי חשבון עיר סיחון היא, כי המושלים יאמרו באו חשבון וגו'. כי בעת שנלחם סיחון במלך מואב לכד תחלה עיר חשבון ונחרבה העיר, ואחרי כן בנה אותה לבית מלכות, וזה טעם אשר יושב בחשבון (להלן פסוק לד), וכן נאמר בספר יהושע (יג י) סיחון מלך האמורי אשר מלך בחשבון. והיו המושלים אומרים לאמורי, באו חשבון - ותשבו בה, תבנה ותכונן - אחרי חורבנה, עיר סיחון - אשר המלך עליה. ואחר שישב סיחון בחשבון, אסף שם את חילו וילכוד מגבול מואב עד ארנון וארנון בכלל. על כן אמרו המושלים, כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחון - אשר יושב בה, ואכלה ער מואב בעלי הבמות אשר לארנון, שלכד סיחון ממואב עד ארנון וכל במות הארץ ובעלי הבמות, כענין ובמות עולם למורשה (יחזקאל לו ב). ולקח עוד מבני עמון מארנון עד היבוק, כמו שנאמר ביהושע (יג כד כה) ויתן משה למטה גד וגו' יעזר וכל ערי הגלעד וחצי ארץ בני עמון עד ערוער, והיא הארץ אשר היה מלך בני עמון תובע ליפתח, כמו שאמר (שופטים יא יג) כי לקח ישראל את ארצי מארנון ועד היבק (ומן המדבר) ועד הירדן:

וכן יש לעיין בדברי הספורנו, שם לפסוק לא:

ד"ה ויישב ישראל בארץ האמורי: ומכל זה שסיפר התבאר שישראל אז לא ישבו בארץ מואב, אבל ישבו בארץ האמורי, כמו שביאר יפתח באמרו לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון:

וכן עיין בגיליונות חוקת של שנת תש"ד שאלות: ד, ז.

וכן עיין בגיליונות חוקת של שנת תש"ז שאלה ד.

שאלה ה קשה היא ויש להפנות את הלומדים לדברים פרק ב, אולי ימצאו משם את הרמז.

שאלה ו אינה קשה כלל, ויש להבליט לתלמידים את כל השלילה שבאופיו של יפתח – המובלטת בפרקנו וכן גם בפרק הבא (יב) במלחמתם האכזרית נגד אחים, בני אפרים.

לפי שתי התפישות שהובאו בגיליוננו מעשה יפתח הוא אכזרי וחסר שחר, ויש להלחם בתפישה שקנתה לה – משום מה – מקום בבתי ספר מסוימים בארץ, העוטרת את יפתח בהילה של גדולה, של גבורה, של הקרבה מתוך רגשות פטריוטים. נאמנים עלינו דברי חז"ל הרואים בו ריק ופוחז – התלהבות בלבד עדיין אין בה ערובה שתהיה מכוונת לרצוי ולטוב. וזהו שאמרו חז"ל: "מי גרם ליפתח לאבד בתו? על שלא קרא בתורה", על שהייתה התלהבותו בלי מצפון.