"ועשה בצלאל ואהליאב..."
שמות פרק לו, פסוקים א - ח
קשה הוראת פרשיות אלה וקשה עלינו היום בזמן הזה שאין לנו- כמאמר הקינה: “לא היכל ולא הזיה... לא כיור ולא כנו... לא מזבח ולא מנחה... לא כפרת ולא פרכת...”, קשה עלינו אריכות דברים וטפול יסודי ומדוקדק זה בפרטי המשכן וכליו, וכבר התקשו בזה רב המפרשים. אולי יראה המורה לפני ראו את תשובת הרב הירש (א) לפני תלמידיו את דברי אור החיים:"טעם אשר החזיר הכתוב כל הפרטים ולא הספיק לומר ויעש כאשר צוה ה' את משה, על דרך אומרם ז"ל בכפל פרשת אליעזר עבד אברהם, כי מתוך שחביבה עליו נכתבה שתי פעמים, כמו כן עשה הכתוב בענין מעשה המשכן, כי חביב עליו ולזה נכתב ב' פעמים.”
אולם ספק אם תשקוט הנפש בדברים אלה, כי "מתוך שחביב עליו" אינו מובן אלא למי שאף עליו הוא חביב.
יתכן שימצאו תלמידינו הבנה לדברי ר' ש.ר הירש, היוצאים מתוך הנחה שכל כלי המשכן ואף פרטי פרטיהם וחלקיהם סמלים הם לרעיונות נשגבים. (ועסקנו בסמליותם של כלים בגליונות תרומה – תצוה של שנים קודמות).
בקטע שבו עוסק גליוננו עסקנו ביחוד ברוח אשר השתררה על כל ישראל, על מביאי התרומה ועל עושי המלאכה גם יחד. (שאלות ג,ד) כדי להוכיח לתלמידים עד כמה רצתה התורה להבליט רוח זאת – אולי כדי להעמידה לסמל לדורות – יש לקרא עם התלמידים את הקטע מתוך פרק ל"ה:
פסוק כ"א
"וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ
וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ
הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת ה'
לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ"פסוק כ"ב
"וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים
כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְ...”פסוק כ"ג
"וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ
תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי... הֵבִיאוּ"פסוק כ"ד
"כָּל מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת
הֵבִיאוּ אֵת תְּרוּמַת ה'
וְכֹל אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ עֲצֵי שִׁטִּים
לְכָל מְלֶאכֶת הָעֲבֹדָה הֵבִיאוּ"פסוק כ"ה
"וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ
וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה אֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן אֶת..."פסוק כ"ז
"וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים...”
פסוק כ"ט
"כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר נָדַב לִבָּם אֹתָם
לְהָבִיא לְכָל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשׂוֹת בְּיַד מֹשֶׁה
הֵבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נְדָבָה לַה'"
