השינויים בפסוקים מקבילים

הבא ללמד את פרשת המבול ייטיב להראות לתלמידים את המבנה המיוחד של פרשה זו כפי שהסבירה לנו בהסבר מאיר עיניים פרופ' קאסוטו ז"ל בספרו "מנח ועד אברם" (והובא קטע מתוך דבריו בגיליון נח תשי"ד שאלה א).

רצוי שיסביר לתלמידיו את החלוקה לשתי מערכות ואשר פרופ' קאסוטו קורא לראשונה פעולות מידת הדין ולשנייה פעולות מידת הרחמים. וזהו מבנה הפרקים האלה:

ואם יושם לב לפסוקים אחרונים של כל 12 הפסקאות יתגלה ללומד גילוי מפתיע.

חשוב גם לשים לב לאופן ההקבלה שבין תחילת מערכה א' לסוף מערכה ב' (פסקה 1 – לפסקה 12) וכן סוף מערכה א' לתחילת מערכה ב' (פסקה 6 לפסקה 7) וכן אמצע מערכה א' לאמצע מערכה ב'. (הכניסה לתיבה ליציאה מן התיבה).

ובזה הגענו לשאלה א של גיליוננו המעמיד זה מול זה את הצו לכניסה, את הכניסה, את הצו ליציאה, את היציאה. כבר רבות דברנו על כך שחשוב הוא להוכיח ללומדים (נוער ומבוגרים גם יחד) שמבחר המילים שבמקרא אינו בדרך מקרית וכל שינוי קל במילה עלול לשנות את אווירת הפסוק, את צביון הדברים, אפילו את מובנם - ולכן בצדק ולפשוטו של מקרא - ולא למדרשו - דייקו המפרשים בכל מילה, בכל ניב ובשינוי ביטויים וניבים; הפעם נוכל להראות לתלמידינו שגם סדר המילים הוא מהותי ורווי משמעות במקרא.

בארבעת הפסוקים שהבאנו משתנה הסדר שבו נמנים הנכנסים והיוצאים והדבר דורש הסבר. לשלושת המקומות הראשונים נאמר הפתרון ברש"י במפורש, לרביעי - אי הציות מצד נח מתברר מתוך דברי רש"י לפרק ט' פסוק ט וביותר מתוך דברי השידול והעידוד והתנחומין בסוף פרק ח' ומן הציווי והברכה שבפרק ט' פסוק א ופרק ט' פסוק ז!

(המקומות המובאים מתוך גיליונות של שנים שעברו כאן, אינם קשורים במקומנו בקשר של תוכן ושל רעיון, אין אלה אלא מקומות שבהם נמצאנו למדים כמה חשוב סדר המילים בפסקו להבנת העניין, וכיצד נאמר רעיון חשוב רק ע"י שינוי בסדר המילים.

חשובים כאן ביותר דברי רש"י -

בראשית פרק כ"ד, פסוק נ ד"ה ויען לבן.

במדבר פרק ל"ב, פסוק טז ד"ה נבנה למקננו.

ויש להשוות בין שלושת הפסוקים שם: פסוק טז, פסוק כד, פסוק כו!

וכן שינוי הסדר בדברה האחרונה בין שמות כ' יד לבין דברים ה' יח ומה שכתב הראב"ע לזה בתוך הקדמתו - הארוכה מאוד - לעשרת הדברות, בדבריו לדברה האחרונה המתחילים "והשם אמר לא תחמוד בית רעך כי אנשי השכל יקנו בית ואחרי כן..." עד וכלל באחרונה "וכל אשר לרעך".

אבל גם לגבי הדוגמאות האלה הבאות להבהיר את החשיבות הגדולה של סדר המילים במקרא יש לשקול אם "טיול" כזה על פני חומשים שונים, בעניינים שונים מזה, אם אינו מסיח את הדעת מן העיקר שבו אנו עוסקים, עד כדי כך שיקשה ללומד לחזור שוב לעניין הראשון. ואולי מוטב להתרכז בדבר שבו עומדים מבלי לסור ימינה או שמאלה.)

בשאלה ב נוגעים אנו שוב בכלל אחר, בחזרה על פסוק קודם, בשינוי לשון, בתוספת ובגרעון. רבות עמדנו על כך בגיליונות שלנו והמתעניין ימצא חומר מאלף לכך בגיליונות:

חיי שרה תשי"ב

מקץ תשט"ו

מקץ תש"ט

ויחי תשי"א

בא תש"ד

פנחס תשי"ב

רואים אנו במקומנו שכלל גדול בהלכות דרך ארץ נלמד מחזרה בלתי שלימה זו.

שאלה ד עוסקת באישיותו של נח אשר כידוע כבר חז"ל היו מחולקים בהערכתו. על הלומדים לעיין בפרשתנו ולשקול את כל הפרטים המסופרים עליו, המחזקים הם את דעת הדורש לשבח או את דעת הדורש לגנאי.

שאלה ה מתאימה גם לחוג של צעירים מאוד וראוי לעמוד עליה גם עם תלמידים של כיתות ז-ח בביה"ס העממי. מכיוון שזכר יום הכיפורים לא פג עוד מלבנו, רצוי להביא לפני התלמידים את הדברים מתוך תפילת הנעילה הנוגעים בענייננו. אפילו פסוקי יחזקאל נקלטים יותר במוחו של התלמיד ובעיקר בליבו אם הם משובצים בדברים תפילת נעילה מאשר אם הם נלמדים מתוך הנביא.

(אגב, לרעיון זה מצא ספורנו רמז בפסוקים-

שמות פרק ט' פסוק טז:

"וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ"

וכן שמות פרק ט' פסוק יט:

"וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז אֶת מִקְנְךָ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לְךָ בַּשָּׂדֶה כָּל הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד וָמֵתוּ"

ועיין גיליון וארא תשט"ו שאלות א 3; ג 2).