עשר המכות

בניגוד לרוב הגיליונות אין גיליון זה מצטמצם בדיונו בפסוקים אחדים של הפרשה ואף לא בפרק שלם, אלא משתרע בחלקו על פני כמעט כל הפרשה כולה. סיפור עשר המכות וכן סדרן וחלוקתן לקבוצות ידוע ומוכר יפה לכל חוג של לומדים הם מתוך הפרשה וכן מתוך הגדת פסח ומתוך הסימנים של ר' יהודה דצ"ך עד"ש באח"ב.

לכן יעמיד המורה בראש דיונו את שאלה א-1 ויתן ללומדים לחפש את הפסוקים שבהם נאמר במפורש, מהי תכלית המכות. חיפוש כזה ערכו רב כממריץ את הלומד לקרוא בעיון ובמחשבה את הפרקים הידועים לו והוא יכריח את הקורא קריאה רהוטה ומהירה ושגרתית להאט את קצב קריאתו ולהתעמק במה שהוא קורא. אם יתקשו הלומדים במציאת שלושת הפסוקים המתאימים, ייעץ להם המורה לחפשם בראש כל אחת משלוש הקבוצות של דצ"כ עד"ש באח"ב. אחרי שימצאו הפסוקים הנדרשים יש לקרוא אותם פעמים בקול ולהשוות ביניהם ולהיווכח שאין הם חזרה כמעט מילולית על אותו רעיון אלא שיש בהם - בהתאם לדברי האברבנאל - צדדים שונים של רעיון אחד.

חיפוש עוד יותר מדוקדק מצריכה שאלה א-2 ויכול המורה להיעזר כאן בגיליון שמות תשי"ג שאלה א.

מתאימים לרעיון זה על התכלית החינוכית של המכות הם דברי הספורנו המובאים בא-3 ומאחר שדברים אלה לא רק על עשר המכות נאמרו, כי אם על כל עונש ועל כל פורענות ועל ייסורין המובאים על האדם - וזו תכליתם - יראה המורה לתלמידיו את דברי רש"י וספורנו לבראשית ו, יד. וכן דברי רש"י לבראשית ז, יב (ואולי אף דברי ספורנו בויקרא יג, מז).

כדי לברר עוד יותר את תכלית המכות כאמצעי חינוכי ולא כנקמה ולא כעונש בלבד כדי לצער ולהכאיב, יעבור המורה מיד אחר שאלה א לשאלה ג, ד. פסוקו של יחזקאל (יח, לב) המובא בספורנו לעיל (א-3) והידוע לקהל בוודאי מתוך תפילת נעילה, מוצא לו הדגמה טובה ביותר במתן רווח והצלה במכת הברד ע"י העצה הטובה של "שלח העז". ומאחר שאפשרות ההצלה ניתנת כאן לאדם ולחי, טוב אולי להשוות את מקומנו לסוף ספר יונה, המעלה אף הוא מיד את האסוציאציה של יום הכיפורים.

יחד עם הא-ל השולח ידו ומכה את מצרים בכל נפלאותיו (ג, כ) והנוטה ידו על מצרים בשפטים גדולים (ו, ד-ה) יראה גם כאן בסיפור עשר המכות הא-ל הרוצה בטוב בריותיו ואינו רוצה בהשחתת עולם, כי רחמיו על כל מעשיו.

שאלה ה אף היא אינה מטפלת בפסוק בודד או בפרשה קטנה אלא מפנה תשומת לב לכל אותה תופעה מוזרה בפרשתנו החל מתחילתה ועד סופה: עניין החרטומים. שאלה זו יש לטפל בה רק בחוג מתקדמים ורק אחרי לימוד רציני של דברים י"ג ב-ו. כיצד ולשם מה נותן ה' ממשלה לידי נביא שקר?

כדברי הספרי (פרשת ראה פיסקא לב):

אמר ר' יוסי הגלילי: ראה עד היכן הגיע הכתוב לסוף דעתם של עכו"ם ונתן להם ממשלה, אפילו יעמידו חמה ולבנה, כוכבים ומזלות, אל תשמע להם! מפני מה? "כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת, הישכם אוהבים את ה' אלוקיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם".

בכיתה של נוער צעיר או של מבוגרים שהם כילדים יש להסתפק בהסבר הניתן כבר אצל קדמונים, שמה שעשו החרטומים לא היה אלא אחיזת עיניים בלבד ואותותיהם לא היו אלא בני חלוף, כל זמן שעין המסתכל לא ניתנה לו שהות לבדוק אחריהם ולהכיר באפסותם. אך בקהל מעמיק יותר כדאי להסביר שלדעת התורה גם "אות של ממש" אין בה כדי להוכיח שום אמיתיות (וכמאמר הספרי דלעיל). לפיכך לא נמנע הקב"ה מלתת יכולת גם לחרטומים לעשות את שלהם - עד לגבול מסוים, עד שנפלו הם עצמם קרבן למכה והסתלקו בבושת פנים.

קריאת דברי מנדלסון אל הכומר לאוואטר שהובאו בגיליון תש"ח יעזרו בהרבה להבנת העניין הקשה הזה.

(למדריך בארגון נוער בשבט מבוגר וכן למורה בבי"ס תיכוני או לנותן שיעורו בחוג של משכילים, יוכל להיעזר בשיעור זה בקוראו לפני תלמידיו קטעים מתוך שירי "עשר המכות" לנתן אלתרמן (בייחוד את מכת הדם ומכת הצפרדע).

השירים נכתבו בזמן מלחמת העולם השנייה, בעת ניתכו כל עשר מכות מצרים על חלק גדול של כדור הארץ, והם אולי יעזרו להסביר לקורא בן זמננו את מובנן של המכות ואת טעמן, את מוראן ואת תכליתן.