חלום פרעה

אם כי לרוב אין קשר בין גיליון לגיליון וכל אחד עוסק בעניין אחר, ומעורר שאלה אחרת, בהתאם לפרשה ולקטע הנבחר מתוכה, הנה הפעם יש לראות בכל זאת את הקשר בין שאלה א שבגיליוננו לבין שאלה א שבגיליון פרשת וישלח*. גם כאן - כמו בגיליון ההוא - נידונה השאלה של גבולות העשייה האנושית לבין ה"השלך על ה' יהבך". אולי כדאי לעיין בתחילת השיעור בדברי בעל עקדת יצחק שהובאו בגיליון וישלח* ולעבור ממנו אל דברי הבראשית רבה בגיליוננו (שאלה א).

האמנם יש ניגוד בין הדברים? לכאורה ייראה שמה שנחשב שם - בדברי בעל עקדת יצחק - לשבח ליעקב, לשמואל, לדוד, - ההשתדלות, ההתאמצות האנושית, "החריצות", -האמנם אותו דבר נחשב כאן בדברי המדרש לגנאי ליוסף?

על הלומדים לבדוק את המקרים ולראות היש הבדל בין התנהגות של אלה להתנהגות של יוסף או אין הבדל ביניהם, ובאמת כאן לפנינו שתי השקפות מנוגדות?

שאלה ב יש אולי להתחיל בה את השיעור. כי היא עוסקת לא בפסוק אחד בלבד אלא מקיפה את מחציתו הראשון של כל הפרק. הפסוקים נדפסו בגוף הגיליון כך שיהיו ההבדלים בולטים לעין כל ולא יצטרכו המעיינים להרבות בדפדוף בספר.

אין על נותן השיעור לתת הסבר לשינויים עד שיגידו הלומדים עצמם את הנראה להם. ודאי ימצא בכל חוג של לומדים - ואפילו מבין תלמידים צעירים - מי שיבין לתת הסבר לתוספת דברי פרעה בסוף פסוק י"ט (המשבצת השביעית מצד שמאל) וכן את תוספת דבריו בפסוק כ"א. (המשבצת האחרונה). אל ימהר המורה לתת תשובותיו ויחכה בסבלנות, אולי ידעו הלומדים לתת סיבה לכך. למה הרבה פרעה בתארים בתיאור הפרות הדלות (משבצת 5). כי שמחת הלומדים גדולה תמיד אם הצליחו הם בכוחם למצוא ולגלות משהו, ועל המורה להתאזר בסבלנות ולתת לתלמידיו - ובכל הגילים - לחפש, לגשש, לשער, להביא סברות עד שילאו. ורק אז יביא הוא את פתרונו.

מי שיש בידו גיליונות של שנים שעברו, ייטיב לעשות אם יביא לפניהם לפחות אחדים מן המסומנים בגיליון, כדי להראות ללומדים ששינויים מסוג זה (הבאים תמיד בהתחשב עם המדבר או עם השומעים) רגילים בתורה. בייחוד טוב להביא לפני הלומדים את גיליון חיי שרה תשי"ב. ואם אין הגיליון ביד הלומד, יעיין לפחות בהבדל שבין הפסוקים כ"ב-כ"ג לבין מ"ז שבפרק כ"ד ובדברי רש"י שם ד"ה "ואשאל ואשים". וכן בהבדל שבין פסוק א' ופסוק ל"ה שבפרק ההוא.

מכאן יש לעבור ולהסתכל בשתי השיטות הפרשניות, זו של אברבנאל, רש"ר הירש, העמק דבר (בשיטה זו הולך בעקביות גם המלבי"ם) מצד אחד, ובדרכו של הרד"ק מצד שני. (שאלה ב-2). על הלומדים להחליט - האמנם הרד"ק הנחשב כרגיל לפשטן הוא כאן פשטן? האמנם חוסר הדיוק בכל מילה והתעלמות מחיפוש טעם לשינוי היא לנוכח כל מה שראינו – דרך המובילה לפשוטו של מקרא?

אגב, אם מגלים הלומדים התעניינות בצד המתודולוגי הזה, כדאי שיקראו גם בדברי ראב"ע לעשרת הדברות (שמות כ', א) החל מן "אמר אברהם: משפט אנשי לשון הקודש" עד "ואחרים רבים, תמצא מילות שונות - רק הטעם שווה". וכן שם הלאה החל מן "ועתה נדבר על זכור ושמור, דע כי הטעמים הם שמורים לא המילות" עד "וככה עשה משה".