המן
שמות פרק טז
בתלונות בני ישראל בראש פרקנו זה כאחת הדוגמאות לתלונות דור המדבר בכלל – עיין גיליון בשלח תשי"ח וכן עלון ההדרכה שם.
גיליוננו עוסק רק בפסוקים אחדים ד'-ז', בדברי ה' אל משה ובדברי משה לעם.
בכל אותם מקומות שבהם נמסר לנו בתורה גם הצו האלוקי למשה וגם דברי משה המוסרים את הצו האלוקי לעם, בכל אותם מקומות על הלומד להתעכב במרוצת קריאתו ולעיין יפה: מה שינה משה, מה קיצר, מה "סגנן" – ויש לחפש את סיבת השינויים. למפרשים שיטות שונות בהסבר השינויים האלה.
(יעויין בגיליון חיי-שרה תשי"ב שאלה אחרונה
בגיליון מקץ תשי"א שיטת מלבי"ם, העמק דבר מצד אחד –
שיטת ראב"ע רד"ק מצד שני)
דוגמה מאלפת להסברת השינויים האלה נמצא הפעם בשאלה ב. לדעת הראב"ע גם כאן אין בעצם כל שינוי בין דברי ה' למשה לבין דברי משה לעם, ומה שאמר ה' למשה "הנני ממטיר לכם לחם" אינו אלא ביטוי כולל למה שמוסר משה לעם בפרוטרוט:
בתת ה' לכם (בערב) בשר לאכול ולחם (בבוקר) לשבוע.
הקפנו מילים "בערב" "בבוקר" כי הוספת מילים אלה בדברי משה אין להם הסבר בדברי הראב"ע.[*] שונה ממנו תפישת קאסוטו אשר ניסה לפתור את השאלה בדרך של הצלחת משה להבין דבר מתוך דבר.
בשיטה אחרת הלך הרמב"ן כאן ובה הלך בפתרון קשיים כאלה בהרבה מקומות. עיין בייחוד רמב"ן בראשית מ"ב ל"ד (ועיין גיליון מקץ תש"ט!) וכן בראשית ל"א ז' ד"ה ואביכן התל בי.
לשאלה ג4 יובאו כאן דברי שניים ממפרשי רש"י מן האחרונים:
באר יצחק, (חברו ר' יצחק הורוויץ מק"ק יערוסלב במאה הי"ט):
על דברי רש"י לפסוק ז':
ר"ל שאין כונת הכתוב כאן על גלוי הכבוד בענין, כאמור להלן (פ' י'): "ויפנו אל המדבר והנה כבוד ה' נראה בענן", שהרי התגלות הכבוד הזה היה ביום האמירה, שהוא יום ט"ו לחודש, ורדת המן לא היה עד למחרתו בבוקר שהוא ט"ז לחודש, ואם כן לא היתה ההתגלות ביום רדת המן, ואיך אמר "ובוקר וראיתם את כבוד ה'", שהרי אמירה זו היתה אחרי עבור חלק גדול מן היום אחרי חנותם במדבר סין ואחרי ההתלוננות, לכך פרש רש"י ז"ל, שאין זה התגלות הכבוד האמור להלן והנה כבוד ה' זה כאן (בפס' ז') התגלות הכבוד האמור להלן (בפסוק י'), והנה בפס' ז' כבוד ה' רק הכנוי לאור פני מלך עליון, והוא התגלות התיבה היתרה והחסד הגדול. ומה נעים באור שני הפסוקים האלה על פי פרוש רבנו ז"ל!
ספר נמוקי רש"י, הוא חדושי הרח"ה על פירוש רש"י (חברו ר' חיים הירשענזאהן תר"ץ) על דברי רש"י לפסוק ז':
ר"ל ש"כבוד ה' הנראה בענן" היה קודם הערב, שאמר להם בפסוק י"ב: "בין הערבים תאכלו בשר" ופה אמר: "ערב וידעתם... ובוקר וראיתם את כבוד ה'" – אם כן אין זה "כבוד ה' הנראה בענן", וכנראה את "כבוד ה' הנראה בענן" ראו רק משה ואהרן ולא כל ישראל, שזהו הכבוד הנראה רק לנביאים; ואפילו אם נאמר שמה שנאמר בפס' י' "ויפנו אל המדבר והנה כבוד ה'", שזה קאי על כל ישראל כדעת המכילתא, הכבוד היה נראה רק למשה ולאהרן, אבל ישראל ראו רק את הענן...
אך לא חפץ רש"י ז"ל לפרש פה (פס' ז') "וראיתם את כבוד ה'" על גילוי שכינה מיוחד, כי אמרו "בשמעו את תלונותיהם על ה'", הרי מפני תרעומת זה שאלוקים מתרעם על תלונותיהם יזכו לגלוי שכינה?!... בשביל שהתלוננו על ה' ועל משה ועל אהרן יזכו לתענוג הנפלא הזה של גלוי שכינה?! לזאת פרש רש"י פה שהוא ממושג "כבוד" הנרדף עם תפארת הוד והדר, ובא גם כן על מידת הטוב והחנינה כשנותנים בעין יפה, כמו (תהלים פ"ד י"ב) "חן וכבוד יתן ה', לא ימנע טוב להולכים בתמים", שפשוטו הוא: בחן ובכבוד יתן ה'... כמו השיחה בזארגאניס (בל' המדוברת בפי יהודי מזרח אירופה) איך וועל דיר געבן מיטן גרעסטען כבוד, ומזה גם כן (ישעיה ל"ה) "יששום מדבר וציה ותגל ערבה, ותפרח כחבצלת, פרח תפרח ותגל אף גלת ורנן, כבוד הלבנון ניתן לה, הדר הכרמל והשרון, המה יראו כבוד ה' והדר אלוקינו", אשר הכבוד והדר הלזה הוא רב טובו, ומזה (ישעיה נ"ח) "אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך וכבוד ה' יאספך" ומזה פרש רש"י פה: הוא כבוד אור פניו שיוריד להם את המן דרך חיבה מפני שלחם שאלו כהוגן...------------------------------------------------------------------------------------
[*] לדרכו של ראב"ע כאן לפרש את "לחם" כמושג כללי הכולל בתוכן גם בשר וגם מן ובזה תתיישב הסתירה, השווה גם דברי הרמב"ן לשמות י"ח כ"א ד"ה ואתה תחזה. שם מיישב הרמב"ן בעיה דומה לשלנו בדרכו של ראב"ע כאן, אמנם בשם "יש מפרשים" הוא מיישב שם את הסתירה שבין דברי יתרו שמות י"ח כ"א "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע", לבין מעשה משה שם כ"ה "ויבחר משה אנשי חיל...". ע"י שהוא מסביר את המושג "אנשי חיל" לא כתכונה מסוימת נוספת על יראת אלוקים, שנאת בצע, אלא כמושג כולל את כל שאר התכונות, ומשה בבחרו "אנשי חיל" כבר בחר אנשים שכל התכונות הנ"ל היו בהם ואין כל סתירה בין עצת יתרו לבין ביצוע משה.
