עשר המכות + הפטרת בא

מטרת השאלות הראשונות היא להביא את הלומד לידי כך שילמד את סיפורי עשר המכות, הנלמדות בדרך כלל אחת אחת, על פרטי ענייניהם ומתוך הסתכלות מדויקת בפסוקיהם – לימוד כולל, כיחידה אחת. הגיליון חורג אפוא הפעם ממסגרת פרק י, אף ממסגרת פרשתנו ומקיף את שתי הפרשיות וארא – בא. לשם מציאת התשובה לשאלה א יש לעקוב אחרי התנהגותו של פרעה החל מביקורו השני של משה וארון בפרק ז ועד לפרק י ויש לשים לב ל"התרככותו" של פרעה ממכה למכה. יש בייחוד להשוות פסוקים ז; יג כג; ח, ד; יא, טז כא כד כח; ט, ז; יב כז-כח; לה לכאורה יש בפרקנו (ח-יא) נסיגה לאחר מה שנאמר בפרק ט, כז-כח, אבל אם תעיינו יפה, תראו שאין הדבר כן, ושיש בהתנהגות פרעה הפעם שינוי גדול, צעד גדול קדימה, שלא היה בדומה לו עד עשו, וכנראה זהו שגרם לקובע הפרשיות להתחיל במכת הארבה פרשה חדשה. (בניגוד לחלוקת ר' יהודה בהגדה.)

המורה המלמד את פרשת המכות בכיתה ז או ח בבי"ס יסודי אל יכתיב לתלמידיו את שורת הפסוקים (כנ"ל) – אלא ידרוש מהם למצוא את הפסוקים המראים לנו את ההתפתחות בכניעת פרעה בכוחותיהם הם. על ידי כך יהיו נאלצים לעבור שנית על הפרקים ז–י. אפשר גם לדרוש מהם למלא טבלה כפי שהבאנוה בגיליון וארא תש"ה כך:                   

שאלות ב ו-ג מטרתן היא להוציא מלב הלומדים את התפישה הנפוצה – בייחוד בין ילדים, ובין גדולים שתפישתם כתפישת הילדים – שתכלית המכות היא עונש ונקמה. והיא תפישה המנוגדת למקראות מפורשים, ושוב יש לעבור על הפרקים החל מתחילת פרק ז' ולאסוף את כל המקראות המדברים בתכלית המכות, (רבים פותחים במילת למען ובזה כבר סימן היכר בולט שהמדובר בם הוא התכלית). יש אמנם מדרשים הרואים במכות עונש בלבד (או גם עונש) אבל מאחר שמדרשים אלה סוטים מן הנאמר בפסוק, לא בחר בהם רש"י, אלא הביא דווקא את המדרשים הרואים במכות אמצעי ללמד, להביא לידי הכרת האמת. (ועיין גיליון וארא תשי"ג שאלה ב המתעניין בשאלה זו ואין לו גיליונות תשי"ג יפנה לעורכת והגיליון ישלח לו.) את ההכרה בה' כתכלית של עונשים ומכות מדגישה גם ההפטרה של פרשת וארא וזו גם תשובה לשאלה א-1 ב בשאלות הפטרה בגיליוננו.