המרגלים

לפני שיתחיל המורה לעמוד של שאלות הגיליון, יפתח בשאלה שכבר עמדו עליה גדולי המפרשים וככה ינסח את השאלה אברבנאל:

ואם תאמר, שלא באו לתכלית התוכחה, אלא בדרך סיפור מה שקרה, כדברי הימים אשר למלכים, יקשה גם כן, למה לא נזכרו הדברים כפי זמנם וכפי מה שקרו, הראשון ראשון והאחרון אחרון?

ואל ימהר המורה לתת את תשובתו, אלא יחכה עד שימצאוה תלמידיו. יוכל לעזור להם על ידי שיבהיר להם = או שוב: ייתן להם להבהיר לעצמם את מבנה הפרשה כולה.

ויפה מסביר את סידור המאורעות בפרשתנו ר' דוד הופמן, בפירושו לספר דברים (הופיע בגרמנית בתחילת המאה ה-20):

דברי משה אלה מתבארים מתוך הזמן והמצב בו נאמרו. משה רבנו פונה כאן אל דור באי הארץ העומדים עכשיו לעבור את הירדן ולרשת את הארץ והנם במצב דומה מאוד למצב אבותיהם דור יוצאי מצרים לפני כ-38 שנה. אז כשנה וחודשיים אחרי צאתם ממצרים, עמדו בני ישראל, אבותיהם של אלה אשר עמהם ידבר משה כרגע ואשר היו אז כולם למטה מבני עשרים, בקדש ברנע, אחרי שהתפקדו, אחרי שסודרו במחנה איש על דגלו ואיש על מחנהו ונאמר להם אז (דברים א', כ-כא): "...באתם עד הר האמורי אשר ה' אלוקינו נותן לנו. ראה נתן ה' אלוקיך לפניך את הארץ, עלה רש, כאשר דבר ה' אלוקי אבותיך לך – אל תירא ואל תחת".

הנה יש להדגיש שכל עבודה ציוויליזטורית של שינוי פני תבל לצרכי בני אדם, של טיוב קרקע ושל התגברות על מכשולים טבעיים באמצעים טכניים היא לדעת הרמב"ן מצווה על המין האנושי כולו ומצווה על ישראל בארצם וזה מה שכלול – לדעת הרמב"ן – במילים:

"וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ"

בדברי הרמב"ן מתוך השגותיו לספר המצוות של הרמב"ם יש להדגיש במיוחד את איסור "הירידה" שעליו מדבר הרמב"ן ולשתי הראיות שמביא הרמב"ן (מתוך דברי חז"ל בכתובות על ספר בשמואל א' כ"ו יט ומתוך דברי חז"ל בספרי ראה) יש להוסיף עוד ספרים ומאמרים המדברים בשבח ישיבה בא"י ואיסור היציאה ממנה. אותו מקום בכתובות ק"י ע"ב שהביא הרמב"ן רק קטע ממנו ראוי למורה לקרוא כולו: החל מן ת"ר: הוא אומר לעלות והיא אומרת שלא לעלות..." וביחוד החל מן הקטע: ת"ר לעולם ידור אדם בא"י ואפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל...
וכן גם מקום כמו בבא בתרא צ"א ע"א תנו רבנן:

אין יוצאין מארץ לחוץ לארץ אלא אם עמדו סאתיים בסלע. אמר ר' שמעון אימתי בזמן שאינו מוצא ליקח אבל בזמן שמוצא ליקח אפילו עמדה סאה בסלע לא יוצאין. היה ר' שמעון בר-יוחאי אומר מחלון וכליון גדולי הדור היו ופרנסי הדור היו ומפני מה נענשו מפני שיצאו מארץ לחוצה לארץ שנאמר "ותהום כל העיר עליהם ותאמרנה הזאת נעמי" מאי 'הזאת נעמי'? אמר ר' יצחק אמרו חזיתם נעמי שיצאה מארץ לחוץ לארץ מה עלתה לה...

חומר רב ימצא המורה בספר האגדה של ביאליק הארץ וישובה, חיבת הארץ, קדושת הארץ (בהוצאה החדשה עמודים רפ"ה-רפ"ו).

ואל יחשוש המורה פן יטענו התלמידים מתוך אי רצון: "ציונות". ראשית כל טוענים הם טענה זו בעיקר באשמת הכנסת רעיונות "ציוניים" למקומות שאין זו כלל מגמת הכתוב ולא כוונתו – ולא כשהציונות היא לגופו של העניין. שנית: בתקופה זו של התגברות הירידה ראוי להזכיר שוב נשכחות. ושלישית, במסגרת של לימוד תורה כדברי אלוקים חיים המחייבים את לומדיהם יש להסביר ולהזכיר שישיבת ארץ ישראל מצווה היא ולא פרוגרמה אנושית שרירותית.