שירת האזינו
דברים פרק לב
בניגוד לגיליונות האזינו של שנים קודמות לא בחרנו הפעם בקטע אחד מתוך השירה אלא בחרנו בשני קטעים מתוך דברי המפרשים הסוקרים את השירה כולה.
הרמב"ן – בניגוד לפרשנים האשכנזים – ובראש ובראשונה רש"י – נוהג כפעם בפעם בפרושיו לעזוב את דרך הפרוש לפסוק הבודד ולתת מעין סקירה או הסברה רחבה לענין שלם.
(המעונין להכיר דרכו זו של הרמב"ן יעיין דרך משל:
בראשית פרק ל"ד פסוק י"ג (גיליון וישלח תשי"ז)
בא סוף הפרשה
בשלח פרק ט"ז פסוק ד' למען אנסנו (גיליון עקב תשט"ו)
ויקרא פרק ט"ו פסוק ט' (גיליון ויקרא)
במדבר פרק י"ג פסוק א' (גיליון שלח תשי"ד)
במדבר פרק כ"ג פסוק ה' (גיליון בלק תשט"ו)
דברים פרק א' פסוק א' ד"ה אלה הדברים (גיליון ואתחנן תשט"ו)
דברים פרק ג' פסוק כ"ד ד"ה ה' אלוקים (גיליון ואתחנן תשט"ו)
דברים פרק כ"ח פסוק מ"ב ד"ה הצלצל (גיליון כי תבוא תשט"ז)
ועוד רבים.)
"רמב"נים" ארוכים אלה דורשים קריאה מדוייקת מאד. לכאורה נראה ללומד כאילו כתב הרמב"ן מעין מאמר, אשר אפשר לקרוא אותו כקרא מאמר עתונאי, מבלי אותה התעכבות על כל מילה, כאשר נהגנו בקראנו דברי רש"י הקצרים. ולא היא. אין הרמב"ן נוהג להרבות דברים, להרחיב באמצעות דוגמאות או מליצות או הדגשות. להיפך, בכל משפט ואפילו במשפט לוואי נטפל יש משמעות מדוייקת ולפעמים מישב הוא במלה אחת נוספת קושי בפסוק או בהקשר, קושי שהוא סמוי מן העין. על כן ישראל כאן הלומד תחילה (א' 1) ללוות את דברי הרמב"ן הנותנים חלוקה לשירה בפסוקי השירה עצמה ולבדוק כיצד מזדהים פסוקי השירה עם תמציתה הניתנת ע"י הרמב"ן בפסקא ראשונה והשניה שבדבריו.
אגב, המעונין במבנה השירה יעיין בגיליונות האזינו תש"ו ותש"ז שבהם נתנו חלוקות שונות של השירה: של אברבנאל לששה חלקים, של בובר-רוזנצוייג של ל–16 בתים, ושל רוזנטל (בישורון כרך ב' 1915) לשלשה בתים עם הקדמה (פסוקים א–ג) ועם סיום (פסוקים מ–מ"ד), הלומד המעונין בכך יוכל להשוות ניסיונות אלה עם חלוקתו של הרמב"ן הרואה את השירה כמורכבת מחמשה חלקים.
גם שאלה א' 2 תכליתה להוכיח שאין דברי הרמב"ן דברי פיוט על השירה אלא פרוש לשירה. כדי לענות לשאלה צריכים הלומדים לעבור על השירה בעיון – אם יתקשו למצוא את התשובה יוכל המורה לעזרם בהגבילו את המקום, ויאמר להם לחפש את המקום עליו מסתמך הרמב"ן בפסוקים שבין כ"ט לסוף.
לעצם הרעיון הנותן תשובה לשאלה: מהי הסיבה העמוקה ביותר לשנאת העמים אותנו מדור דור יש להביא את דברי המדרש הנוקבים ויורדים בבמדבר ל"א א–ג.
א. א'-ב'
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים"
ג'
"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר... לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן"
רבים מן המפרשים תמהו, מה ראה משה רבנו לשנות מדברי ה' שנאמרו לו.
עיין רש"י:
ד"ה נקמת ה': שהעומד כנגד ישראל כאלו עומד כנגד הקב"ה.
וכן מתרצו המדרש, במדבר רבה כ"ב:
הקב"ה אמר "נקמת בני ישראל" ומשה אמר "נקמת ה'"? אמר הקב"ה להם: "דין שלכם מתבקש, שגרמו לי להזיק לכם". אמר משה: רבון העולמים! אם היינו ערלים או עובדי ע"ז או כופרי מצוות לא היו שונאים אותנו ואינם רודפים אחרינו אלא בשביל תורה ומצוות שנתת לנו, הילכך הנקמה שלך, "לתת נקמת ה' במדין".
שאלה 5 אף היא דורשת עיון בשירה כולה כדי למצוא בה פסוק 1.
ברעיון זה עסקנו בפרוטרוט בגיליון האזינו שנת תשי"ז, שאלה ה'.
