הברכות

דברים פרק כח, פסוקים א - יד

בענין הברכות והקללות בכללן – ובשאלה למה הזכירה התורה רק יעודים גשמיים ולא הזכירה בכלל את חיי העולם הבא – דן באריכות גליון בחוקותי תשי"ז. שאלה כללית אחרת היא: למה – מבחינה כמותית תופשות הקללות (גם בפרשת בחוקותי וגם בפרשתנו) מקום נרחב הרבה יותר מאשר הברכות.
וכבר עסק בשאלה זו ראב"ע,ויקרא פרק כ"ו פסוק י"ג:

ד"ה קוממיות: וריקי מוח אמרו, כי הקללות רבות מהברכות, ולא אמרו אמת. רק נאמרו הברכות כלל ונאמרו בקללות פרטים, לירא ולהפחיד השומעים, והמסתכל היטב יתברר לו דברי

ואולם "המסתכל היטב" יתברר לו שיש כמה אי הקבלות בין המקומות המקבילים שבברכה ובקללה וכולם מתבארים מתוך מגמה אחת והיא: רצונו הגדול פי כמה של נותן הברכה וידו הפתוחה – מאשר של נותן הקללה.
אם אין השעור ניתן בשבת, רצוי לכתוב על הלוח השוואה זו:

	ברכות		קללות
1) פסוק א'	"וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע... לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו..."	פסוק ט"ו	"וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע... לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו"
2) פסוק ב'	"וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה... כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה'"	פסוק מ"ה	"וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה... כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'"
3) פסוק ד'	"בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ ...שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ"	פסוק י"ח	"אָרוּר פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ"
4) פסוק ה'	"בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ"	פסוק י"ז	"אָרוּר טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ"

רוב השינויים או ביתר דיוק אי-ההקבלות (ביחוד 1–2) מתבארות מתוך הכלל. מרובה מדת הטובה על מדת הפורענות-
(ועיין שמות פרק כ' פסוק ה':

ד"ה ועושה חסד: שאדם עושה לשלם שכר עד לאלפים דור נמצאת מדה טובה יתירה על מדת פורעניות אחת על חמש מאות שזו לארבעה דורות וזו לאלפים (סוטה יא)

וכן דברים פרק י"א פסוק כ"ז:

ד"ה את הברכה: על מנת אשר תשמעו

ועיין גיליון ראה תש"י שאלה ב'.)

שאלות כלליות מסוג זה או מסוג ההשוואה בין הברכות בפרשת בחקותי לבין הברכות בפרשתנו (עיין גיליוננו שאלה א') יש לפתח בהן תמיד את השעור לפני הכניסה לדיון בפסוקים בודדים, למען יסתכל הלומד תחילה בפרקו בראיה כוללת. רק אחרי עסוק מסוג זה בברכות בכללן יש לגשת לפרטים.

גיליוננו עוסק הפעם רק בשלושה פסוקים: ו', ט', י"א; ובכולם הברכה אינה מסוג הברכות הפרטיות המתיחסות לשטח פעולה אחד, לעשיה מסוימת אלא הן כוללות. הראשונה היא מעין כותרת כללית לאדם באשר הוא. הקושי הלשוני שנתקלו בו כל המפרשים (סדר המילים שאינו "טבעי") מזכיר לנו את הקושי שנתקל בו רש"י, בבראשית פרק כ"ח פסוק י"ב:

ד"ה עולים ויורדים: עולים תחלה ואח"כ יורדים, מלאכים שליווהו בארץ אין יוצאים חוצה לארץ ועלו לרקיע וירדו מלאכי חוצה לארץ ללוותו.

אלא ששם סדר המלים הוא ה"טבעי" והקושי הוא שאין סדר זה מתאים לנושא העל-טבעי (למלאכים), ובמקומנו הנושא הוא אנושי רגיל אלא שסדר המלים אינו הסדר "הטבעי".

לפני גשת המורה לשאלה ג' שהיא העיקר בגליוננו זה, יפנה את תשומת לב תלמידיו להבדל שבין כל הברכות בפסוקים ב' – ח' לבין הברכות שבפסוקים ט' – י"ד.

לרעיון של בעל העמק-דבר על הניגוד בין 'קדושה' לבין 'הליכה בדרכיו' ועל הצורך לשמור על איזון המצוות, וגם על העשיה 'האפורה' היום יומית ולא להגרר אחר האקסטזה יש להשוות גם את דבריו לדברים פרק ד' פסוק ב' לא תוסיפו ... ולא תגרעו (ועיין גיליון ואתחנן תש"ה ג').