ברכת יצחק ליעקב

הקושי העיקרי בפרק זה – ומה שמעסיק הלומדים בראש ובראשונה – אינו בהבנת מילים או ביטויים בלתי מובנים, או פסוקים שלמים - אלא העניין כולו, במהותה של ברכה זו ובערכה ותועלתה אם ניתנה בטעות למי שלא הייתה מכוונת לו ובמעשה זה של רבקה להעבירה מבן לבן ע"י החלפת הבנים והתחפשות. בשאלה כללית זו עסקנו בגיליון תש"ד שאלה א. תש"ו שאלה א. תשט"ו שאלות א, ב, וכן בגיליון ויצא תשי"ד שאלות ב, ג. (ובייחוד בגיליון תולדות תשכ"א), אבל אין זו שאלה שאפשר לעסוק בה דרך אגב, בחלק קטן של השיעור, אם פותח הלומד בשאלה "הגדולה" ההיא, שוב לא ישאר לו זמן לעסוק בפירוש הפרק לפרטיו.

את גיליוננו זה הקדשנו דווקא להבנת פסוקים אחדים, פסוקי הברכה, פסוקים: כ"ח-כ"ט.

השאלה שבה כדאי לפתוח את השיעור היא ב-4 (ד). יש להדגיש את הבדל שבין הברכה העוסקת בטוב העולם הזה, בכלכלה, בשלטון, ובין ברכת הייעוד "ברכת אברהם אביך". הראשונה ניתנה ליעקב בטעות – מתוך כוונה לתת לעשו, השניה ניתנה ליעקב מתוך ידיעה שהוא יעקב ובהכרה ברורה שרק ליעקב תהיה.

לשאלה א-2 יש לקרוא בהשוואה את כ"ח ואת ל"ט.

בשיעור בכיתה טוב במקרים כאלה לכתוב על הלוח:

המדרש בא-2 רואה בברכה השניה העדפת עשו על יעקב, נשיאת פנים לחלש, העמדת דרישות חמורות לחזק יותר, אין מעמידים בניסיון אלא את מי שראוי לכך.

מדרש רבה בראשית פרשה לב פסקה ג:

אמר רבי יונתן: היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים שאינו מספיק לקוש עליהם (להכות בהם) פעם אחת עד שהוא שוברם. ומי הוא בודק? בקנקנים יפים, שאפילו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים. כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן (תהלים י"א). וכתיב (בראשית כ"ב): והא-להים נסה את אברהם.

אולי כדאי למורה גם להראות לתלמידיו שהבדל זה הבולט כל כך בטבלה הנ"ל, העדר שם הא-לוהים בברכה השנייה, הבדל זה שבין תאור הטוב כנתינת א-לוהים, בברכה הראשונה, ותאור הטוב כמצב קיים בברכה השנייה, מתפרש ברמב"ן בפירוש מנוגד ניגוד גמור לפירוש המדרש.

רמב"ן, בראשית פרק כ"ז פסוק כ"ח:

...והנכון בעיני, כי מתת האלהים תמיד הוא ואין לו הפסק לעולם, ולכן אמר: ויתן לך האלהים, כל ימיך על אדמתך מטל השמים, ויתן לך משמני הארץ, כלומר השמנה בכל הארצות, כענין שכתוב (יחזקאל כ, ו) צבי היא לכל הארצות.
… ולעשו לא נתנו במתת א-להים ולא בריבוי, אבל אמר: גם לך אצלתי אחריו ומשמני הארץ ומטל השמים יהיה מושביך, בעוד אשר תשב שם, ירמוז כי יכלה ויאבד, אך בעודו - יהיה חלקו טוב.

השאלות בספורנו מטרתן להפנות תשומת לב הלומד לרמות חדשות בפסוקים ידועים ומובנים מאז ומתמיד. השם הלומד לב לכך, שעיקר הברכה כאן בטל ולא – כרגיל בתורה – בגשמים? ב-1. החשב פעם על כך, למה ברכו ברוב דגן ותירוש תחת אשר בקריאת שמע אנו רואים כשכר: "ואספת דגנך תירושך ויצהרך" (דברים י"א, יד)? וכמובן שמעניינים דבריו לד"ה הוה גביר ב-4, שהם מנוגדים לכל מה שאנו חושבים היום דווקא משום כך כדאי לקוראם ולעיין בהם.