דברי משה שלא יוכל לשאת טרחם
דברים פרק א, פסוקים ט - יא
המכביד על הבנת העניינים בפרשיות דברים, ואתחנן, עקב, הוא מבנם וסגנונם המיוחד של פרשיות אלה.
א. אין המאורעות המוזכרים בפרשיות אלה מובאים בנאומי משה אלה בסדר הכרונולוגי אלא כפי צורך התוכחה, וכהסבר, כהדגמה, כראיה לרעיונות המובאים בדברי התוכחה. כך מתבאר הסידור הבלתי כרונולוגי בהזכרת חטא המרגלים במקומנו והוא האחרון של דור יוצאי מצרים, ואילו חטא העגל שקדם לו - מוזכר רק במאוחר, בפרשת עקב (פרקים ט'-י'). כבר עמד על כך אברבנאל (ועיין גיליון דברים תשי"ד א).
ב. רציפות העניינים נפסקת לפעמים ע"י הכנסת עניינים צדדיים או מאמרים מוסגרים בדרך אסוציאטיבית. על ידי כך אין הפרק מובן ללומד עד שיעמול למצוא את מבנהו המדויק ורק אז ייעשה שקוף. והנה בטרם בוא המורה לפתור עם תלמידיו את שאלה א, יבהיר את חלוקת הפרק, שהיא - אם נשים לב רק ליחידות גדולות כוללות - כדלקמן:
א'-ה' - הקדמה
ו-ז
ט'-י"ח - מאמר מוסגר
וכהמשך ישיר של פסוק ז: י"ט- פרק ב, פס' א - (שהוא סוף העניין ולא הפסוק האחרון של פרק א),ואף כאן אפשר לראות בפסוק ל"ז מאמר מוסגר.
לשם תרגיל בתפישת מבנה הפרקים אפשר לדרוש מהלומדים בייחוד אם השיעור ניתן לנוער או בכיתת בית-ספר למצוא את המאמרים המוסגרים גם בפרק ב. הלא הם: ב', י- י"ב; כ'-כ"ג.
השאלות והדיוקים ברש"י הם הפעם קשים ביותר. נרמוז כאן לפתרון שאלה ב1-ב, לפסוק בשמות י"ח, כ"ג! וכן לשם פתרון ב2 ב,ג - עיין בדברי רש"י לפסוק ט'!
בשאלה ב3 יש לערוך למי שמתעניין בנוסחאות בפירוש רש"י על התורה אשר כידוע תלו בו ידי מעתיקים ומדפיסים להוסיף בו הוספות, לשבש ולתקן, וכדברי ר' אברהם ברלינר בהקדמה להוצאתו את רש"י (עמוד IIX ):
כל אחד שלח ידו להגיה ברש"י כחפץ לבו ויעשה בו כאדם העושה בתוך שלו.... וכתבו ומחקו וגרעו והוסיפו על פי הסברא ולא בראיה ברורה שיש שם טעות.
והתופעה הנמצאת כאן בדברי רש"י מצאנוה כבר בשמות כ"ה, כ"ב (ועיין גיליון תרומה תש"ג שאלה ה) וכדוגמתה: בראשית יד, יד ד"ה חניכיו; בראשית כ"ה, ו' ד"ה פלגשים ועוד בהרבה מקומות.
לשאלה ב4 יש לשים לב לצורת הקל של "חלטתם" - שלא כשימושנו הרגיל בהפעיל. ואמנם יש הבדל בהוראה בין "החלטתם" ובין "חלטתם", כי האחרון פירושו: מיהרתם להסכים, כאילו חטפתם הדבר מפי שמא אתחרט. ורבים חשבו שהוא חידוש בלשון רש"י, אך כבר מצינו כמוהו - וגם בהוראה זו - במלכים-א כ, לג:
"וְהָאֲנָשִׁים יְנַחֲשׁוּ וַיְמַהֲרוּ וַיַּחְלְטוּ..."
לשאלה ב 6ג יש לעיין בסמוך ברש"י פסוק י"ז ד"ה לא תגורו מפני איש וכן גם בפרק ל"ב, פסוק כ"ז ד"ה כעס אויב אגור.
חשובה היא מבחינת תכנה שאלה ב2. יש לעיין בפסוק זה יחד עם הפסוקים הבאים:
"וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ... לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ"
"לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל"
"לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים"
מעתה יובנו דברי רש"י המחפש רבותא בפסוקנו.
השאלות 7 א-ו אינן "דקדוקי עניות" בדברי רש"י, אלא דורשות את ההבנה הפשוטה בדבריו.
