התגלות ה' לאברהם

פסוקים אלה שעוסק בהם גיליוננו (ושעסקו בהם גם גיליונות וירא תשי"ב, תשי"ג) העומדים בין שני הסיפורים הכלולים בפרק י"ח, בין הסיפור על בוא שלושת האנשים אל אברם ועל בשורתם לשרה על הולדה הבן בעוד שנה, ובין הסיפור הידוע על אברם ותפילתו להצלת סדום, פסוקים אלה זכורים פחות ללומד מאשר שני הסיפורים הנ"ל, בעיקר מפני שאינם סיפוריים אלא עיוניים בלבד ומפני שקטע זה מובלע בעמדו בצילם של שני הסיפורים הגדולים הנ"ל. אך מבחינת משקלו הרעיוני הוא גדול מאד וייעודו של אברהם וזרעו לשמו "דרך ה' לעשות צדקה ומשפט" נאמר בהם, לעומת סדום ועמורה סמל החברה אשר אין בה צדקה ומשפט ואין ברירה אלא לעשות בה כלה. שאלה א באה להבהיר את עמדת הביניים של קטע זה בין שני הסיפורים הנ"ל ואת חשיבותה בתוך כל סיפורי אברהם שבפרשתנו. (על שבע ההתגלויות שהתגלה ה' לאברהם כבר דובר בעלון ההדרכה של פרשת לך-לך השנה).

אחרי קריאת הפרק כולו יבליט המורה את הקשר באמצעות "המילים המדריכות": בחלק הראשון הובטח הולדת "בן" (בשורת הזרע הקונקרטית ביותר עד עכשו אפשר להשוותה לבשורת הזרע בסוף פרק י"ד ובאמצע פרק ט"ו וכן בפרק י"ז – אך בכל שלוש ההתגלויות האלה לא נקבע זמן להולדת הבן וגם דובר על "זרעך" ועל המון גויים העתידים לצאת, אך לא נאמר או הוזכר במפורש שיולד בן לשרה).

בחלק הביניים – זה שאנו עוסקים בו – נתגלה בפעם הראשונה בתורה – מהו ייעודו וייחודו של בני אברהם:

"לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"

ובחלק השלישי עדים אנו לכך כיצד דורש האב – עוד לפני קיום ההבטחה, לפני הולדת הבן אשר אותו יצווה לעשות צדקה ומשפט – כיצד דורש האב מלפני שופט כל הארץ לעשות צדקה ומשפט.

למביני דבר אפשר להאריך כאן בהסבר המושג "דרך ה'", ואביא בזה דברי בעל "רכסים לבקעה" להסבר מושג זה (באשר אין הפירוש מצוי היום בידי רבים):

פרק י"ח פסוק י"ט:

ד"ה דרך ה': ומהי דרכו? עשות משפט וצדקה. כי באלה הוא חפץ. ומה שקראו חכמים "מדות" קורא הכתוב "דרכים" והעושה חסד משפט וצדקה נקרא "הולך בדרכיו" ו"שומר דרכיו".
והמתבונן במדותיו להשכיל באמתן ולדעת אותן האיך מתנהג עם בריותיו נקרא "יודע את ה'" בכל המקרא, והוא "המוצא חן בעיני ה'". וכמו שאמר משה "הודיעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך" (שמות ל"ג י"ג), ונאמר על יאשיה מלך יהודה (ירמיהו כ"ב) : "אביך הלא... ועשה משפט וצדקה הלא היא הדעת אותי, נאום ה'". וזה ראיה ברורה כי רק שמירת דרכיו היא נקראת לבדה "דעת את ה'", ולא כאותן שדמו, שהחקירות בנפלאות על יחודו ואמתו היא "דעת ה'", שכל הכתובים מעידים כי לא כן הוא ועל זה נאמר "ודעת אלוקים תמצא", "דע את אלוקי אביך ועבדהו" (דבה"י א כ"ח ט'), "ומלאה הארץ דעת את ה' כמים לים מכסים" (ישעיה י"א ט').

פסוק כ"א יש בו שני קשיים: האחד המבנה התחבירי של הפסוק ובו עוסקות השאלות ד, ה; השני ביטוי ההגשמה שבראש דברי ה' "ארדה נא ואראה" ובו עוסקות השאלות ג, ו. אל יסתפק המורה בתשובה השגרתית – המוכנה תמיד בפי התלמידים של "דברה תורה בלשון בני אדם", אלא יש להבין גם לאחר מתן תשובה זו מה משמעותו של ביטוי זה, הבא כמובן לסבר את האוזן של ירידת ה'.

דברי ספורנו, בפירושו ל"ואראה":

"וידעו כל באי עולם כי לא על חנם היה הענש הגדול",

דומים בהרבה לדברי הרמב"ם, במו"נ ג' כ"ד:

על "הנסיון" בכלל ועל העקדה בפרט הכוונה שיהיה משל שילמדו ממנו וילכו אחריו כאמרו "לדעת הישכח אוהבים את ה' ואין פרושו שידע ה' כי הוא כבר ידעו, וכן (שמות ל"א י"ג) "כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם לדעת כי אני ה' מקדישכם" שפרושו" שידעו האומות.

(ועין גיליון וירא תש"ז א' ששם הובאו כל דבריו באריכות).

ללומדים מתקדמים אפשר להוסיף עוד לשאלת ארדה נא ואראה את דברי הרמב"ם, מתוך מורה נבוכים א' י':

הירידה והעליה שני שמות מונחים בלשון העברי לענין ידוע, כי כשיעתק הגוף ממקום אל מקום שפל ממנו יאמר "ירד" וכשיעתק ממקום אל מקום גבוה ממנו יאמר "עלה". ואח"כ הושאלו לגדולה ולעצם, עד שכשתשפל מעלת האיש – יאמר "ירד", וכשתגבה מעלתו בגדולה – יאמר "עלה", (דברים כ"ח מ"ג) "הגוי אשר בקרבך יעלה...", וכן כשתרד מכה באומה ובעקלים, כפי רצונו הקדום, אשר יקדישו ספרי הנבואה קדם ספר המכה ההיא – לספר שה' פקד מעשיהם ואחר כן הוריד בהם הענש (=כמו שבאמת מוצאים אנו את ספרי הנבואה מעידים על כך, שאין עונש אלא על חטא – שכן הם מקדימים תמיד לסיפורם על העונש שהביא האלוקים על אנשים את הסיפור שהאלוק בדק מעשיהם ומצאם פגומים), יכנה הענין הזה גם כן ב"ירידה", להיות האדם שפל ונבזה שיפקדו מעשיו ויענש עליהם. וכבר התבאר פה... (תהלים ה' "מה אנוש כי תזכרנו..." ולזה (=משום כל) כנה זה הענין בירידה – אמר: "הבה נרדה ונבלה שם שפתם", "וירד ה' לראות" יח' כא'): ארדה נא ואראה, והענין כלו – בוא הענש באנשי השפל.

(עיין שם כל הפרק).