ברית בין הבתרים

בטרם יגש המורה ללמד את חמשת הפסוקים שבהם עוסק גיליוננו יקרא כמובן אתם את הפרק כולו. (קריאת הכלל וההתרשמות ממנו קודמת ע"פ רוב לעיון בפרטים) אך לא די בזה. למען יבינו את חשיבותה המרכזית של ברית זו בין ה' ובין אברהם, רצוי שיסקרו את הפרשה הזו וכן את הבאה ויוכחו שבאמת התגלות זו מרכזית היא בתוך שבע ההתגלויות שנתגלה ה' לאברהם.

1. פרק י"ב  פסוקים א' – ג'

2. פרק י"ג פסוק ז'

3. פרק י"ג פסוקים י"ד – י"ז

4. פרק ט"ו

5. פרק י"ז פסוקים א' – כ"ב

6. פרק י"ח

7. פרק כ"ב

בשלושת ההתגלויות הראשונות מדובר בראיה "אל הארץ אשר אראך" בראשונה, מבלי שעדיין ידע איזו היא.
בשניה - כבר נמצא הוא בארץ ונודע לו איזו היא. נראה ה' אליו - וזו הפעם הראשונה בתורה אשר נראה ה' אל בשר ודם. (וירא ה' אל אברהם-  פרק י"ב פסוק ז'). ומושג זה מוסבר ע"י התורה עצמה בשמות ל"ג - ל"ד מאחר שמשה מבקש לראות את כבודו וה' מעביר כל טובו לפניו וקורא לפניו מדותיו, אותן מדות אשר על האדם להדבק בהן ("מה הוא רחום - אף אתה רחום, מה הוא חנון - אף אתה חנון...")

(ועיין גיליון לך לך תשי"ד!)
בפעם השלישית מצווה הוא לראות את "הארץ" לארבע רוחותיה, כי רק כאן (פרק י"ג פסוקים י"ד - י"ז) מובטחת לו הארץ כולה.
ובמקומנו בברית בין הבתרים ראיה זו נהפכת "למחזה", לראיה נבואית. בחלקו הראשון של המחזה עסק גיליון לך לך תשי"ז, בשאלתו של אברהם במה אדע (פסוק ח') עסק גיליון תש"י (כולו היה מוקדש לפסוק האחד הזה). גיליוננו עוסק בבתרים ובעיט.

יש להדגיש ללומדים שגם מדרשי חז"ל, גם פרשני ימי הביניים ממעיטים כרגיל בפרושים אלגוריים ורק באותם מקומות אשר פרוש אליגורי - סמלי נדרש מעצמו ע"י הפסוקים וע"י הענין * (בניגוד לפרושי הנוצרים בימי הביניים שהרבו בהוצאת הפסוקים ממשמעותם) שאין פרוש אליגורי צריך לדחות את הפרוש הפשטני אלא שהוא יכול להצטרף אליו, על זה יעיד פרושו של רש"י לפסוקים אלה (שאלה א' 1-2). את הפרק מתוך ירמיהו יש לקרוא לפני הלומדים, ואין להסתפק במלים המעטות המובאות בדברי רש"י ויש להבהיר שאין זו לפי פירוש זה - אלא דרך של כריתת ברית כגון תקיעת כף או חתימת שם; יש להעמיד את הלומדים על הסיבות, לכך למה אין פרוש זה מספק את הלומד ואינו מרוה צמאונו ומה הם הגורמים הנפשיים לחפוש אחרי הסברים אליגוריים דוקא בפרקנו זה.

(אולי כדאי להשוות לכך את ההסבר הסמלי של חלום יעקב גיליון ויצא תש"ו ואת הפרושים הסמליים של הסנה גיליון שמות תשי"ב וגיליון שמות תשי"ז).

עוד יושם לב לכך עד כמה פורה היה סמל היונה לכנסת ישראל בכל ספרותנו, במדרש, בפרשנות, בשירה ויש לשאול מפי הלומדים להביא דוגמאות, כל אחד ממה שזכור לו - ואין צבור עני.

------------------------------------------------------------------------------------

* הקורא לועזית ימצא בשאלה זו חומר חשוב במאמרו של פרופ' היינמן ז"ל:

"Die wissenschaftliche Allegoristik des judischen Mittelalters", Hebrew Union College (Annual 23 (1950-51;