"אלה תולדות נח"
בראשית פרק ו, פסוקים ט - יג
גם הפעם מקיף הגיליון רק מספר קטן של פסוקים. אך המורה יקרא תחילה עם כתתו את הפרק כולו, מתחילת הפרשה (ו' ט' - ו' כ"ב) ומכיון שבלימוד שבע"פ, בפרט בשעורי פרשת השבוע, רצוי שההשקפה על הכלל כולו תקדם להסתכלות בפרטים, יש ליעץ להתחיל בשאלות ו', ז', העוסקות בסיבות למבול.
כדי לעזור ללומדים למצוא את התשובה יש להעמיד זה מול זה את שני הפסוקים הבאים, את פסוק י"א המתאר את מצב "הארץ" ואת פסוק י"ג החוזר על המצב כהנמקה לגזר הדין.
ותשחת הארץ לפני האלוקים / ותמלא הארץ חמס
קץ כל בשר בא לפני
כי - - - - - - - / מלאה הארץ חמס מפניהם
ואולי מתוך השוואה זו יעמדו הלומדים על הקושי, כשם שהפרשנות שמה לב לכל יתור, כך היא שמה לב גם לחסר.
לשאלה ו' 2 יש לעיין בדברי רש"י, לפסוק י"א:
ד"ה ותשחת - לשון ערוה וע"א (סנהדרין נז) (ס"א ערוה כי השחית כל בשר את דרכו וע"א) כמו (דברים ז) פן תשחיתון.
(יש לשים לב לכך שמושג "השחיתות" כאן אינו מזדהה עם מושג "השחיתות" בשמוש).
יתברר שיש כאן העמדת חטאים בשטח הסוציאלי מול חטאים בכל השטחים האחרים. על המורה ותלמידיו לפתח את הרעיון של חומרת ה"גזל" מעל לחומרת כל שאר העברות (שאלה ז' 2); אם תנתנה מצד הלומדים דוגמאות מחיינו הציבוריים - אין למנוע ואין לדחות אותם, אך המורה מצדו אינו צריך להרבות ב"אקטואליזציה" זולה ופשוטה. ומוטב שגם באין אמר ובלי דבורים מפורשים על ההווה יורגש ע"י הלומדים עד כמה חשובים דברים אלה לנו, לזמננו, כמו לכל הזמנים.
מעתה יש לעבור לשאלות העוסקות בפרטי הפסוקים הראשונים, גם השנה תוקדשנה מדי פעם בפעם שאלות העוסקות בהבנת רש"י לעומקו ולדיוק בדבריו.
לשאלה א' 4: דוגמאות לכלל זה בפרושו יוכל המעוניין למצוא בגיליונות:
תולדות תש"ד (3 פרושים שונים)
בהעלותך תשי"ד (3 פרושים שונים)
(ע"פ המפתח לגיליונות שהכינה בטובה ובטוב טעם גב' רחל הרמן מכפר-ויתקין)
לשאלה א' 5: שנויים בניסוח המדרשים המובאים ברש"י ועבודים אינם דקדוקי עניות, יש להשתדל להבין, מה ראה רש"י לשנות מלשון החכמים. וראה לדוגמא גיליון קרח תשט"ז ב' 1 (ג).
לשאלה ב' ולשאלה ד' 4 עיין הערתנו בסוף עלון ההדרכה לבראשית תשי"ז.
