פרשת התשובה
דברים פרק ל, פסוקים א - י
פרשת נצבים נקראת תמיד בסמוך לראש השנה, לפנמים בשבת תשובה, השנה בשבת הקודמת לראש השנה. בחרנו גם הפעם בפרק אשר במרכז חלקו הראשון עומדת התשובה.
יש לפתוח לימוד זה בשאלה א שבגיליון נצבים-וילך תשי"ז, היא השאלה "למלה המדריכה" שבעשרת הפסוקים האלה.
המורה המלמד שיעור זה בימות החול ייטיב לעשות אם יכתוב על הלוח את הרשימה הבאה בהבלות המילים המדריכות, כך:
פסוק א':
"וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה...
וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה"פסוק ב':
"וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ"
פסוק ג':
"וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ
וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ"פסוק ח':
"וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'"
פסוק ט':
"... כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ"
פסוק י':
"... כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ"
שורש זה החוזר ונשנה בפסוקים אלה ובהוראות שונות מבליט ביותר שנושא פסוקינו אלה הוא התשובה.
לשאלה א יש להסביר: מאחר שאין משפט תנאי ומשפט תוצאה מתחברים בעברית תנכי"ת על ידי מילת "אז" כבעברית חדשה, ומאחר שגם הוי"ו החסרה בעברית מודרנית בין משפט תנאי לבין משפט תוצאה (אם תעשה... ותביא אתך... תקבל) מופיעה בעברית תנכי"ת כוי"ו ההיפוך – הרי שאין סימן חיצוני ברור המורה היכן נגמר משפט תנאי והיכן פותח משפט התוצאה. והדבר מצריך שיקול הרבה. ועיין בגיליונות:
ובעיקר בגיליון- עקב תשט"ז שאלה א1!
אבל אין זו שאלה תחבירית בלבד, אלא תוצאות גדולות לשאלה זו מבחינה רעיונית. מהו הדבר המובטח לנו – מהו המותנה?
לשאלה ג. דברי הרב קוק המובאים בזה כבר הובאו בגיליון נצבים-וילך משנת תש"ה ומשום חשיבות הדברים הובאו שוב. ואילו השאלות – אחרות. טקסט כזה כמובן יש לקרוא לאט ואם רוצה המורה ללמדו בחוג, עליו לשכפלו למען יהיה בידי הלומד. יש להעמיד את הלומד על כך שיחיד וציבור, ישראל ואומות העולם ארוגים כאן יחד במסכת אחת והתעוררות לתשובה של אחד גורם להתעוררות השני.
