ברכת ה' לנח לאחר המבול

אחת ממטרות "הגיליונות" הוא להרגיל את הלומד, כמבוגר כצעיר, לראות את חשיבותה של כל מילה ומילה, של כל צירוף מילים, של כל סטייה ממבנה משפט רגיל, של כל התעקמות סגנונית ושל כל צחצוח לשוני, כי בכל אלה אומרת התורה מה שברצונה לומר ואין הם "לבוש חיצוני" אשר אם תרצה תפשיט דברי תורה מהם ותלבישם לבוש אחר - אלא הם גופי תורה עצמם. לפיכך אף סדר מילים במשפט ראוי הוא שנפנה תשומת לבנו אליו - בייחוד אם אותם עצמים נמנים במקומות שונים ומדי פעם בפעם ישתנה סדרם. ומטעם זה עמדנו על כך בגיליונותינו מדי פעם בפעם.

יעוין בייחוד בגיליון נח תש"ה שאלה א, ובגיליון נח תשט"ז שאלה א.

ועיין רש"י, קדושים יט, ג:

ד"ה אמו ואביו תיראו - כאן הקדים אם לאב לפי שגלוי לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו ובכיבוד הקדים אב לאם לפי שגלוי לפניו שהבן מכבד את אמו יותר מאביו מפני שמשדלתו בדברים.

(רש"י מסביר למה נאמר בעשרת הדברות:  "את אביך ואת אמך" ובפרשת קדושים: "אמו ואביו").

כל הגיליון מלבד שאלה א עוסק כולו רק באיסור שפיכת דמים. נראה שיש כפילות רבה בפסוקים אלה ולכן יש לעמוד על כל חלק מהפסוקים ולראות מה נתחדש בהם. כן נראה שיש סתירה בין "אדרוש את נפש האדם" ובין "באדם דמו יישפך" (אם נפרש כרש"י באדם - באמצעות האדם, היינו בבית דין של מטה).

על המורה לעורר את דעת התלמידים גם על הכפל, גם על הסתירה ורק אחרי זה ייגש איתם ללמוד את השאלות. ואולי אין ללמוד את פסוק ה' כמנותק מקודמיו, אלא יש תחילה לראות את שבעת הפסוקים בכללותם: את ההבדלים שבין ברכה זו לברכה שניתנה לאדם הראשון א, כ"ח-ל'. את השינוי ביחס שבין אדם לחי, את היתר אכילת בשר ועל ידו מיד כסוג איסור אכילת איבר מן החי ודם מן החי ולאחריו אותו איסור גדול של שפיכת דם אדם.

ראוי למורה להעמיד את תלמידיו על כך, שבשני פסוקים אלה ה-ו חוזרת מילת ה"אדם" לא פחות מחמש פעמים:

"...וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם" 

"שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם"       

וכבר ידענו שאין דבר כזה לחינם, ויש עוד לראות בזה לא דבר של קישוט סגנוני אלא מגופי תורה, רעיון מרכזי שרצתה תורה ללמדנו.

בשאלה ב-3 יש להעמיד את התלמידים על כך שייתכן גם לא ללכת כאן בדרכם של רש"י ושל בעל "הכתב והקבלה" הרואים שניהם - על אף השוני שביניהם את כל אחד מחלקי הפסוק - כמכוון לעניין אחר. אפשר לראות את המילים "מיד איש אחיו" גם כקריאת ביניים הבאה לא ללמדנו סעיף חדש, אל הבאה רק לעורר בלבנו אימה ופחד בפני נוראות המעשה, ולכן "כדי להוכיח שיש בתורה - גם בחלק ההלכתי שבה - משפטים הבאים רק לשם הבלטה והדגשה, הובאו כאן הפסוקים מתוך ויקרא.

שאלה ג אין ללמדה אלא למתקדמים ואולי שאלה ה חשיבותה מרובה לכולם. שוב עלינו לעיין כאן בהשוואה בין ברכת אדם וברכת נח, (ואולי מטעם זה גם רצוי להקדימה לפני שאלה ב)!

ייזכר ששם רק סופר שאדם נברא בצלם, כאן בפרשתנו אף הוגד לו הדבר. אגב שאלה זו תובן ללומדים, רק אם תוסבר המשנה קודם על-פי פירושו של הרמב"ם והמאירי:

"נודעת" - שנודע לו, שהוגד לו. היינו: חיבה יתירה חיבב הקב"ה את האדם בזה שלא רק בראו בצלם אלא אף נתן לו ידיעת היותו נברא בצלם, ולא כל המפרשים פירשו את המשנה כך.

בכיתות התיכוניות כדאי להעמיד שאלה ו-4 לפני שקראו התלמידים מפרשים וינסו לשקול את הדבר על פי הפסוקים וההקשר שביניהם בלבד. התפישה הרגילה היא, שהכוונה לנרצח בלבד, אך כדאי גם לשקול את שתי האפשרויות האחרות.