הסגת גבול

גיליוננו הוא בחלקו הראשון (שאלות א' 1–4) המשכו של גיליון שופטים תש"ך שעסק ברוצח בשגגה וברוצח במזיד.

לדברי הספרי בראש גיליוננו נביא בזה את דברי המלבי"ם, המעמידנו על הקושי שבפסוק (שאלה א' 1):

הנה לענין הורג במזיד אין הבדל אם הרגו מחמת שנאה או מחמת שרוצה לשלול ממונו וכדומה; ועל כן אמרו, שבא ללמד תוכחת מוסר, איך עברה גוררת עברה, שע"י שעבר על "ואהבת לרעך כמוך" ועל "לא תשנא את אחיך" ילך מדחי אל דחי עד שיארוב לו וקם עליו והכהו נפש.

הקושי הוא כאן אפוא התחלת הפסוק הפותח בעברה במשפט בנטפל לא בעברה – כנהוג בדינים, - אשר לאחריו יבוא המשפט הראשי בו יאמר העונש, אלא המקדים למעשה העברה "והכהו נפש" בתאור הגורמים אשר הביאו לידי העבירה,

            והשווה לזה דברי הספרי בפרשת כי תצא

פרק כ"ה פסוק א'  

"כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו למשפט" - מין שלום יוצא מתוך מריבה, וכן הוא אומר (בראשית י"ג): "ויהי ריב בין רועי מקנה לוט..." מי גרם ללוט לפרוש מן הצדיק ההוא? הוי אומר: זו מריבה, אף כאן: מי גרם לזה ללקות? הוי אומר זו מריבה.

וכן הובא ברש"י שם. ואף זה נדרש לפי אותה דרך שהראינו לעיל וכן פרשו בעל באר יצחק:

לא אמר הכתוב "כי יגשו אנשים אל המשפט", אבל האריך לומר "כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט"        

לשאלה א' עיין גם:

גיליון ויצא תש"ט שאלה ב

גיליון בשלח תש"ד שאלה א

גיליון ויקרא תש"י שאלה ב

גיליון כי תצא תשי"ד שאלה ד

ובעיקר  גיליון נצבים וילך תש"ך שאלה א עלון ההדרכה שם.

חלקו השני של גיליוננו עוסק במושג הסגת גבול, אשר התרחב בתורה שבע"פ והשתרע על פני הרבה שטחים. (יעויין באנציקלופדיה המקראית כרך ט' ערך הסגת גבול), וכפי שאנו רואים בגיליוננו במקצת מדברי הספרי. ובקטע שהבאנו מתוך ספר החסידים.

ואלה דברי בעל תורה תמימה:

והנה שם גבול שבתורה תפסו חז"ל לכל דבר שאדם מחסר לחברו, כגון היורד לאומנות חברו או למחיתו ומהפך בעסק אחד ובא חברו ותפסו, וחדוש, שכל כך מזלזלים בני אדם בכך!!

וחז"ל השוו קיפוח פרנסה לקיפוח נפש.

והדי איסור זה שומעים אנו פעמיים בספר משלי בפסוקים כ"ב כ"ח, וכ"ג י'!

לשאלה ב 5 יעזר הלומד בדברי בעל גור אריה על רש"י בפרשת עקב י"א י"ח לד"ה ושמתם את דברי אלה, שהובאו בגיליון עקב תשי"א.