הפטרה לשבת חזון

השוואה זו בין אדם לבהמה (פסוק ג') שבה עוסק גיליוננו בעיקרו מה טיבה? רבנו בחיי בספרו חובת הלבבות מזכיר השוואה זו פעמים בשער הבחינה, הוא השער המצביע על הצורך להסתכל ולהתעמק בנפלאות הבריאה, כדי ללמוד מהם גדולת הבורא, וכדי להגיע להכרת תודה על נפלאותיו וחסדיו עמנו.

ואם יתעלם מהם (מראית פלאי הבריאה המעידים על חכמתו ועל חסדיו עמנו) לא יהיה דומה לבהמה, אך יותר גרוע ממנה, כמו שאמר הכתוב "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו, ישראל לא ידע".

ושוב משתמש הוא בפסוקנו בדברו על החיובים המיוחדים המתוספים לכל מי שמרובות "טובות ה' עליו"...

שער עבודת האלוקים פרק ג':

...ומי שיבחן טובת האלוקים עליו אשר ישתוה בהן עם כל בני אדם יאמין בחיוב קבלת עבודת האלוקים בכל מיני השכליות.
וכשיבחן טובות הבורא עליו אשר יחד בהן עמו משאר העמים, יאמין בחיטובו במצוות השמעיות מבלעדי שאר האומות.
וכן כאשר יבחן טובות האלוקים עליו אשר יחד בהן שבטו מבלעדי שבטי שאר עמו בכהונה ולויה יאמין בחיובו במצוות אשר יחד בהן אלוקים שבטו.
...וכן בכל מי שייחד האלוקים אותו בטובה מבלעדי שאר בני אדם, צריך שיחייב את עצמו עבודה שיתיחד בה מבלעדיהם. (=מי שקבל טובה מיוחדת צריך לקבל עליו עבודת ה' מיוחדת), עם השתדלו בעבודה הכוללת אותו עמהם כפי יכולתו והשגתו להודות לה' על מה שיחדו בו מן הטוב... ולא יהיה כמי שנאמר בו (הושע ב') "וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל".
ומי שמקצר בעבודה על מה שיוחד בו מן הטובה, יגרום לו לקצר במה שיוחדה בו משפחתו. (=מי שאינו עובדה עבודה מיוחדת על הטובה המיוחדת אשר הטיב ה' עם משפחתו) ואח"כ במה שיוחד בו עמו, ויניח (=ולבסוף יזניח) את התורה.
וכיון שאינו מקבל את התורה אינו מקבל חיובי שכליות. וכשאינו מקבל מה שמחייבו השכל עם המצאו לו (=אף על פי שהשכל נמצא עמו, לפי מהותו) יצא לו מתכונת החי המדבר ויהיו הבהמות מבינות דרך תקנתם יותר ממנו, כמו שאמר ישעיה: "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו – ישראל לא ידע, עמי לא התבונן".

הדרישה המופנית אל ישראל בטענה שבעלי חיים טובים מהם, מתפרשת ע"י הפרשנים בדרכים שונות, ויש לדייק בדבריהם ולא להסתפק בכך שכוונתם "בערך" שווה היא, וכן מה היא בעצם האשמה המוטחת בפיו נגד ישראל, האם זו טענה של חוסר הכרת טובה או של חוסר הכרה בכלל?

שאלה ג. שוב מטרתה – כפי שהערנו בעלון ההדרכה הקודם, ראיית המיוחד שבדברי כל נביא, גם אם הדברים נראים דומים מאד זה לזה. יושם לב לכך שלידיעה ולהתבוננות שבדברי פרקנו בישעיה לא נאמר שום מושא ואילו בירמיהו נאמר "לא ידעו את משפט ה'" ומכאן מפתח לתשובה.

דברי אבן כספי גם בשאלה א, גם בשאלה ד, הובאו כאן רק כדי להראות את אותה הגישה שפתח בה ראב"ע, שהיא כל כך מנוגדת לכל דיוק ודקדוק בכתוב ואשר היא בסופו של דבר מרוששת את הבנת המקרא, ועין לזה גם גיליון דברים תשי"ט שאלה ב (בהפטרה).