המן

בפרק זה עסקנו גם בגיליונות בשלח של שנות תשי"ח תשי"ט, בעיקר בחלקו הראשון של פרקנו (פסוקים א'–ז').

הפעם הקדשנו גיליוננו גם לפסוקים של חלקו השני של פרקנו. השאלות הפרשניות בפרקנו מרובות. יושם לב: שלוש פעמים מדבר ה' את דבריו על סיפוק צרכיהם של ישראל (פסוקים ד'-ה'; י"ב, כ"ח-כ"ט) ושבע פעמים[*] פונה משה לישראל ומגלה להם כי יספק ה' צרכיהם במדבר ומודיע להם את דרישות ה' הקשורות בו ("מצוותי ותורותי"), שהן אסור האגירה, והכנה מערב שבת לשבת ואסור לקיטתו בשבת ועוד. הקיים המתעוררים בהשוואת דברי ה' עם דברי משה הם רבים ושונים הדרכים לפתרונם (עיין לזה גם גיליון בשלח תשי"ט א1, 3, 4!) שאלה א עוסקת באחת הדרכים לפתור את אי ההתאמה שבין דברי ה' אל משה, לבין דברי משה אל ישראל.  

לדברי חז"ל בויקרא רבה כדאי להשוות את דברי ספרי במדבר (ל"א כ"א):

משה רבנו לפי שהיה בכלל כעס בא לכלל טעות. ר' אלעזר אומר: בשלושה מקומות בא לכלל כעס ובא לכלל טעות: אתה אומר (ויקרא י') "ויקצוף על אלעזר ועל איתמר בני אהרון הנותרים" – מהו אומר: "מדוע לא אכלתם את החטאת...?" – כיוצא בו אתה אומר (במדבר כ' י') "ויאמר: שמעו נא המורים...!" מהו אומר? "וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים". אף כאן אתה אומר (במדבר ל"א י"ד) "ויקצוף משה על פקודי החיל" – מהו אומר? "ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא..." – משה רבנו לפי שבא לכלל כעס, בא לכלל טעות.

וללמוד דרכי רש"י בפרשנותו יש לשים לב לכך, שאף את המקום במדבר כ' י' לא הזכיר בפרושו, כשם שלא הזכיר את מקומנו. וזה הכלל: אין רש"י נזקק לדברי חז"ל בפרושו אלא אם כן הם נדרשים לשם ישוב קושי בפסוק ואם מתישבים הם עם הפסוקים. ובכיוון זה יש לחפש את התשובה לא1.

לשאלה ג. רבים המדרשים לפסוקינו המלמדים אורח חיים בהסתפקות בהכרחי, בראותם בפסוקינו הוראה לדורות, גם לאנשים המוציאים לחמם מן הארץ ואינם מקבלים אותו במטר שמים, שלא יהיו להוטים אחרי אגירת אוצרות, שלא ישאפו ל"בטחונות", אלא יעשו את ההכרחי ויבטחו בה'.

מכילתא:

"דבר יום ביומו" – מי שברא היום ברא פרנסתו.

לשאלה ג 2 ראוי לעיין בספרו של פרופ' הינמן "דרכי אגדה" בפרק על הזיהויים. קטע משם יובא בזה (עמוד 28):

מגמת האגדה לקרב מאורעות הרחוקים אלו מאלו בזמן התרחשותם, ויתברר במלואה רק אחרי שנעמוד על אותה דרך הריכוז החביבה ביותר על חז"ל: ריכוז הגיבורים. חז"ל זיהו אנשים בלתי ידועים עם אנשים ידועי שם, או אנשים שנתפרשו שמותם עם אנשים ידועים - ...לישמעאל מוסר אברהם את העגל כדי לזרזו במצוות (בראשית י"ח, בראשית רבה מ"ח); מליץ יוסף והאיש "אשר על ביתו" אינו אלא מנשה בנו. דתן ואבירם הם אויבי משה הצעיר והמורדים במן...
...מגמה זו של האגדה להגשים את הכוחות המפכים בתולדות עמנו ע"י זיהוי נושאיהם בולטת עוד יותר בזיהוי המלאכים שבשרו את בשורת הישועה למשה וליהושע (תנחומא משפטים י"ח) ובהעזה יתירה בזיהוי חיות: אותו חמור שאברהם חבש אותו מתוך מסירות נפש שאין דומה להן הוא שהביא את משה הגואל למצרים – והוא שיביא את הגואל לבני בניו (פרקי דר' אליעזר ל"א).
דוקא דוגמא אחרונה זו מבררת את דרך חז"ל... לראות ולהראות את הרוחני בתוך הגשמי: הקו הזה (הרכיבה על חמור) המקרי בעיני רוב הקוראים, בעיני חז"ל הוא משמש צד שוה, המבליט את הקשר הפנימי בין שלושת המאורעות הללו.

ויעויין גם בגיליון נשא תשי"ז.

------------------------------------------------------------------------------------

[*] (פסוקים ו' – ז' ; ח' ; ט"ו-ט"ז ; י"ט; כ"ג ; כ"ה-כ"ו; ל"ב).