גזל הגר

לשתי השאלות הראשונות יש להשוות את שתי הפרשיות, שלנו ושל סוף פרשת ויקרא (ה' כ'-כ"ו). ובהזדמנות זו אפשר להסביר את הכלל:

ספרי י"ג:

וידבר ה' אל משה דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאות האדם...
זו מידה בתורה: כל פרשה שנאמרת במקום אחד וחסר בה דבר אחד וחזר ושנאה במקום אחר, לא שנאה אלא על שחיסר בה דבר אחד.

התשובה לשאלה א2 קלה והיא כתובה ברש"י, לפסוק ח':

ד"ה להשיב האשם אליו: וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואלים, או בן או אח או שאר בשר הקרוב ממשפחת אביו למעלה עד יעקב? אלא זה הגר שמת ואין לו יורשים...

ואין להקשות מויקרא כ"ה כ"ו "ואיש כי לא יהיה לו גואל" – כי שם מדובר בנוחלי הארץ ואין גר ביניהם, לכן גם פירשו רש"י, שם: 

וכי יש לך אדם מישראל שאין לו גואלים? אלא גואל שיוכל לגאול ממכרו.

לשאלה ב2. דברי ראב"ע שהם בניגוד לדברי חז"ל מבוססים על שני הבדלים שבין שתי הפרשיות ורק עיון מדוקדק שביניהם יגלה אותם. האחד הוא בין לשון רבים של "וחמשיתיו" (ויקרא ח' כ"ד) ובין לשון יחיד של פרשתנו "וחמישיתו" ואולם יפה מפרש הבדל זה לפשוטו ר' נפתלי הרץ ויזל ב"ביאור" מבלי לסטות מדברי חז"ל:

...והאמת כקבלת חכמינו ז"ל, שנאמר לשון רבים ללמד שמוסיף חמש על חומש עד שתתמעט הקרן משוה פרוטה...
ולפי הפשט יראה לי כי (ויקרא ה' כ"ד) "ושלם אותו" על כל האמורים בענין פקדון וגזל ועושק וחבריהן, כל אחד ואחד וחמשיתיו של כל אחד ואחד. כלומר: תשלומי הראש משלם בדרך חוב, שכן קבל מחברו אבל החומשים שמשלם, הוא גרם לעצמו שישלם אותם. לפי שכחש ונשבע על שקר, ועליהן אמר (ויקרא שם) "וחמישיתיו", ללמדנו שכלם שווים זה לזה לענין החומש, הלואה הקלה כגזלה החמורה, אבל במעילה ובגזל הגר, שלא נאמר בהם רק דבר אחד, נאמר לשון יחיד "וחמישיתו".

שאלה ג עוסקת כולה בביטוי הסתום "ואשמה הנפש ההיא", ביטוי המופיע פעמים רבות, ועיין ויקרא ד' י"ג, ד' כ"ב; ד' כ"ו; ה' ג'; ה' ד'; ה' ה'; אלא שלא תמיד הוראתו אחת. וכדאי להשוות את המתרגמים השונים לפסוקנו.    

"... כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה' וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא"

רמבמ"ן:

די פערעזאהן אבער ערקעננט איהרע שולד.

Hirsch: ....

Toruzgner:…

Buber-Rosenzweig: u. disses Wesen ...

הרמבמ"ן הוא המתרגם כאן בדיוק בהתאם לרש"י. ונראה שלפי הפירושים האחרים המילים האלה אינן אלא אריכות לשון שלא לצורך.

שאלה ד עוסקת בבעיה תחבירית שכבר פגשנוה בכמה מקומות (בייחוד גדולה חשיבותה בנדר יעקב בראשית כ"ח כ'-כ"א); היכן מסתיים משפט התנאי והיכן מתחיל המשפט הראשי (בלשון המדקדקים הקדמונים – "תשובת התנאי").

לשאלת היחס לגר בכללו יעויין גם בגיליון נשא תשי"ג וכן בגיליונות קדושים תש"ח, תש"י.

לפרשת גזל הגר עיין גם גיליונות נשא תש"ד, תש"ז.