חלום פרעה

הגיליון הזה עוסק בעיקרו במחציתם השנייה של דברי יוסף, החלק העוסק בהצעות המעשיות, בתכניתו הגדולה לאגירה ממלכתית של המזון ושל קיצוב.

לשאלה א וב: מפאת רגילות הלומדים בפסוקים – הלא הסיפור הוא אחד הידועים ביותר לכל לומד מילדותו – אין רבים מרגישים באותה תמיהה שתמהו פרשנינו על דברי יוסף האחרונים. אותה שאלה שניסח אותה הרמב"ן בשאלה:

"הליועץ למלך נתנוהו?!"

(הרמב"ן משתמש כאן במליצה שאולה מדברי הימים ב' כ"ה ט"ז מדברי אמציה המבטל את דברי הנביא אשר נשלח אליו להוכיחו:

"וַיְהִי בְּדַבְּרוֹ אֵלָיו (הנביא אל אמציה) וַיֹּאמֶר לוֹ הַלְיוֹעֵץ לַמֶּלֶךְ נְתַנּוּךָ חֲדַל לְךָ לָמָּה יַכּוּךָ?"

וכאן לפנינו דוגמה אחת מרבות מאוד לאמנות סגנונו של הרמב"ן, המשלב פסוקי מקרא לתוך פירושו בדרך אורגאנית כל כך, עד שלא יורגש אופיה של הציטטה כלל, בניגוד לסגנון "המליצי" – נאמר של כל סופרי ההשכלה – אשר בדרך כלל הפסוקים המובאים בדבריהם מורגשים כתוספת, כטלאי על גבי טלאי, על גבי הכתוב).

את התשובות השונות שנתנו לשאלה זו רמב"ן, הכתב והקבלה ואברבנאל – יש לבדוק לאור לשונו של הכתוב. האמנם ניתנים הפסוקים ל"ג-ל"ו להתפרש כחלק אחרון של הפתרון עצמו? (למבנה כל דברי יוסף כ"ה-ל"ו עיין גיליון מקץ תשי"ז ובייחוד עלון ההדרכה שם!).

לשאלה ג1 יש לשים לב לכך שהרמב"ן עוסק בדבריו אלה בשני קשיים שונים זה מזה. (וזו דרכו בהרבה מקומות שמשלב הוא בד"ה אחד יישוב קושי לשוני סגנוני עם יישוב קושי רעיוני). ההבחנה בין מילים נרדפות ("חכם" "נבון") אינה בדרך כלל מעיסוקו של הרמב"ן (אבל עיין שמות י"ד א' ההבדל בין "וילך" לבין "וירב") ומפרשים אחרים הרבו יותר ממנו לעסוק בזה (עיין לדוגמה בפרשתנו מ"א ל"ה ברשב"ם ההבדל בין "ויקבצו" לבין "ויצברו"). ואולם הרמב"ן עוסק כאן בקושי נוסף בפסוקנו והוא קושי שנוצר לו ע"י פירושו שלו עצמו. אם באמת אין בדברי יוסף כל עצה (כי "הליועץ למלך נתנוהו?") וכל דבריו אינם אלא פתרון החלום, הן יש עדיין – גם אם נקבל את פירושו לפסוק ד' (עיין שאלה א!) – ליישב המצאות הצעת האיש החכם והנבון בדבריו, הן לזה לא יוכל הרמב"ן למצוא הקבלה בחלום – ואם אין לדבריו של יוסף אלה כל הקבלה בחלום פרעה, בעל כרחו יודה הרמב"ן שכאן דברי עצה לפרעה מבלי ששאלוהו? מתוך מצוקה זו שנכנס בה הרמב"ן בא לידי מוצא מוזר זה, שיוסף דרש לכבוד עצמו. יש לעבור עם התלמידים על כל הפסוקים המביאים דיבורו של יוסף בדיבור ישיר:

פרק ל"ט פסוק ט'

"וְחָטָאתִי לֵא-לֹהִים"

פרק מ' פסוק ח'   

"הֲלוֹא לֵא-לֹהִים פִּתְרֹנִים"

פרק מ"א פסוק י"ז

"בִּלְעָדָי אֱ-לֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה"

ועוד הרבה פעמים בתוך פתרון חלומו – ויווכחו הלומדים עד כמה היה יוסף נזהר בכבוד שמים וממעיט בכבוד עצמו.