הכנסת האורחים של אברהם

בשתי בעיות חשובות של התחלת פרקנו עסקו גיליונות קודמים. גיליון תש"ה במחלוקת בין הרמב"ן והרמב"ם אם היה ביקור שלושת האנשים מאורע שאירע במציאות הגשמית או אם לא היה כולו אלא בחזון הנבואי. עסק בעיקר בשני הפסוקים הראשונים של פרקנו ובשאלה, אם שני ביקורים לפנינו כדעת חז"ל והרמב"ן (ולדעה זו עיין גם גיליון וירא תשט"ז) או אם אינו אלא ביקור אחד ופ' א' אינו אלא כלל והבא אחריו פרטו של הכלל (כדעת הרשב"ם וההולכים אחריו).

הפעם עסקנו בעיקר באותה מידה טובה שלמדו דורות על דורות של בניו של אברהם מאביהם הזקן – היא הכנסת אורחים.

בשאלה א אפשר להעסיק אף ילדים הלומדים את הפרשה הזו לראשונה. החיפוש אחר המילה החוזרת מצריכה את הלומד – כגדול כקטן – לקרוא ולחזור ולקרוא בעיון את הטקסט. על חשיבותה של מילה חוזרת "כמילה מדריכה" או כ"מילת מפתח" עמדנו בגיליונותינו לא אחת.

עיין גיליון נח שנה זו

            כי תבוא תשי"ט

            נצבים-וילך תשי"ז, ובייחוד עלון ההדרכה.

כדי לתת לתלמידים קטנים רושם חי של מושג הכנסת אורחים ראוי להוסיף על פרקנו אגדות כהנה וכהנה. ועיין שאלה ה.

לשאלה ה אוסיף בזה את דברי העמק דבר לפרשת כי-תבוא:

דברים פרק כ"ח פסוק ט':      

"יְקִימְךָ ה' לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָךְ 
כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְו‍ֹת ה' אֱ-לֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו"

העמק דבר:

ד"ה כי תשמור: באופן שמי שרוצה להתנהג בקדושה ודבקות, לא יחפוץ להבדל ממעשה המצוות, שלפעמים הם מסירים הדבקות. אבל מכל מקום ההכרח לשמור המצוות, בין השייכים לשמים בין השייכים לאדם וחברו – דהיינו "והלכת בדרכיו" – "מה הוא רחום אף אתה רחום" וכו'.
ויותר נראה דהאי "כי תשמור" אינו תנאי, שהרי כבר כתוב התנאי בראש הפרשה, אלא הוא ברכה דתשיג מדת הקדושה והדבקות בה' אפילו בשעה שתשמור את מצוות ה'... ויש כמה מצוות מעשיות שאי אפשר לעשותם בשעת דבקות ומכל שכן "והלכת בדרכיו" שהוא עסקי בני אדם, ועי"כ יסיח דעתו בשעת מעשה הקדושה ודבקות, מכל מקום "יקימך ה' לעם קדוש", ומיד אחר המעשה תשיג הדבקות והקדושה כמו שהיה תחילה; והוא סייעתא דשמיא וברכה, דכתיב באברהם אבינו בראשית י"ח ג' בעת ביאת האורחים והוא היה מתקדש ודבק באלוהיו.

לשאלה ב7 ראוי לקרוא את דברי פרופ' היינמן בספרו "דרכי האגדה", פרק ד', העוסק בזיהוי אנשים בלתי ידועים עם אנשים ידועים. ויש להשוות לזיהוי זה של "הנער" אם ישמעאל את הזיהוי של "המליץ" עם מנשה בן-יוסף (רש"י מ"ב כ"ג ד"ה המליץ).