בנות צלפחד

גיליון זה עוסק בדיני ירושת הבת בתחילת פרשה זו, בבקשתן של הבנות ובאי-יכולתו ( או אי רצונו) של משה לענות לשאלתן.

הפסוקים הראשונים של פרשתנו עם כל קלותם ופשטותם מבחינה לשונית ותחבירית מעוררים קשיים רבים: למילה "ותקרבנה" שיש עמה תמיד הוראה נוספת על ההתקרבות הגופנית-גיאוגרפית (בדומה ל"ויגש", בראשית י"ח, כג; בראשית מ"ד, יח; במדבר ל"ב, ט"ז; דברים א', כב) עיין גיליון פנחס תש"ה א.

על הסדר המפתיע שבו נמנים הרשויות שאליהן פונות בנות צלפחד כבר עמדו חז"ל.

ספרי, פנחס (י"ב):

"ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאים". אם משה לא היה יודע, אלעזר היה יודע? אלא סרס המקרא ודרשהו – דברי ר' יאשיהו. אבא חנן היה אומר משום ר' אלעזר: בבית המדרש היו ובאו ועמדו לפניהם.

שתי דעות אלה להבנת הסדר שבפסוק משתקפות גם בדברים המובאים בשאלה א ובשאלה ב. (יושם לב להבנת דעת ר' יאשיהו, שלא נאמר "ותעמדנה לפני משה ואלעזר ו..." אלא נאמר: "לפני משה ולפני אלעזר"  [*].

מוקשים גם דבריהן של בנות צלפחד "כי בחטאו מת", וכי מה כבוד אב וכבודו של נפטר יש בכך שהן מזכירות עוונו? ולאיזה צורך מזכירות הן את עוונו? בשאלה זו עוסקת שאלה ג והשווה גם גיליון פנחס תשט"ז ד, ועיין לכך גם דברי הרמב"ן ד"ה והוא לא היה.

מה היה חטאו של צלפחד – לא מפורש בתורה, ולכן רבו מסורות שונות ורבי הזיהויים המזהים את צלפחד עם אחד האנשים אשר מסופר עליהם ועל חטאם.

(ועיין הויכוח בשבת צ"ו ע"ב בן ר' עקיבא ובין ר' יהודה בן בתירא, אם צלפחד – מקושש העצים בשבת היה, אם מן ה"מעפילים" היה).

מסורת אחרת לגמרי נשתמרה בזוהר על חטאו וכנגד כל חיפושי החטא וניסיונות לזהותו עם אחד החטאים הכתובים בתורה עומד פירושו של ר' יהודה הלוי (המובא גם בראב"ע, גם ברמב"ן) השונה מכולם שוני עקרוני.

בעיה אחרת שבה עוסקים כל פרשנינו היא: איך יתכן שעל שאלה אשר פתרונה נראה קל, מחויב ההיגיון, מובן מאליו, לא ידע משה לענות? ועיין התשובות השונות שניתנו בשאלות א, ב, ג. אף כאן רואים אנו מסורות אגדה שונות מן הקצה אל הקצה. מכיוון שאין בכתוב עצמו שום זכר, שום רמז לסיבת התנהגותו של משה, ואין הכתוב מצידו – כבהרבה מקרים דומים – נותן את הערכתו, לכן ניתנת כאן אפשרות לדורשים לדון כפי  ראות עיניהם, ורואים אנו שיש דורשים לשבח ויש דורשים לגנאי. האם המניעים הם ענווה? אי רצון ליטול גדולה לעצמו? או אי ידיעה ממש שבאה עליו כעונש? ועיין לזה גם גיליון פנחס תשט"ז שאלה ב.

------------------------------------------------------------------------------------

[*] למידה זו של "סרס הכתוב ופרשהו" שהיא מידה ל"א מל"ב מידות שהתורה נדרשת בהם, עיין דברים מעניינים בספרו של שאול ליברמן: יוונית ויוונות בארץ ישראל, עמודים 198-199, ושם גם מובאת הדוגמא לעיל.