הפטרה

בהפטרת פרשתנו עסק גיליוננו לפרשת במדבר תשי"ט ובעיקר גיליוננו לפרשת במדבר תשכ"א ובשני הגיליונות ההם עסקנו בעיקר בשני הפסוקים הראשונים.

שאלתנו הראשונה מצריכה עיון מדויק בהפטרה כולה, במבנה, אשר לכאורה אחרי קריאה שטחית נראה לנו כי יש בה פסוקים החוזרים על אותו דבר חזרה מיותרת, וכן נראה שיש פסוקים שאינם נצמדים יפה לקודמים להם ולבאים אחריהם. שאלתנו מכוונת להראות שפרקנו בנוי שלבים שלבים – ואכן יש קשר בין הפסוקים ומבנה ארכיטקטוני לפרק כולו.

רבים הם החוקרים החדישים הרוצים להשמיט את הפסוקים ח'-ט' מפרקנו או הרוצים להעבירם למקום אחר (כגון אחרי פסוק ט"ו) מפני שהם נראים כמפריעים לשתף הדיבור ומפני שפסוק י' אינו מתקשר יפה עם פסוק ט'. וכבר הרגישו בקושי זה כל פרשנינו, וכן ניסח אותו אברבנאל:

ואומרו: "לכן אשוב ולקחתי דגני" (י"א) יראה זר מאד, אם מפני שכבר אמרה "אלכה ואשובה אל אישי הראשון, כי טוב לי אז מעתה" והודתה שמאתו יתברך היו טובות וברכתי התבואות, ואיך יאמר אחריו "והיא לא ידעה"? ואם מפני שאחרי אותה תשובה שעשתה באמרה "אלכה ואשובה אל אישי הראשון" גדל עונשה באמרו "לכן אשוב ולקחתי דגני".

וביישוב שאלה זו (שהיא בעצם אחת שהיא שתיים) עוסקים כל הפירושים המובאים בשאלה ג. בעיה דומה לזו מצאנו גם בדברים ל"א ט"ז-י"ח-

פסוק י"ז

"וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱ-לֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה"

פסוק י"ח

"וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים"

וגם שם שואל אברבנאל – בדומה למקומנו:

אם ישראל יתודו חטאתם ויאמרו: "הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה" איך אחרי תשובתם לא רחם ה' ית' עליהם, אבל כפל עונשם וצרתם באמרו אחריו: "ואנוכי הסתר אסתיר פני" כי במקום שאמר ראשונה קודם זכרון תשובתם (י"ז) "והסתרתי פני מהם" יאמר אחר זכרון תשובתם (י"ח) "ואנכי הסתר אסתיר פני" שהוא עונש מכופל?

ותשובות רבות ניתנו גם שם לקושיה שהיא קושיה מקבילה לקושייתנו.

הדרך המקורית שבחר לו האברבנאל ליישוב הקושי בפרשתנו דומה היא מבחינת מה לדרכו ביישוב הקושיה בפרשת וילך.

דברים פרק ל"א פסוק י"ז   

"וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱ-לֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה"

אברבנאל:        

היו ודויים שבעבור שלא היו דבקים ואדוקים באלוהיהם אלוהי נכר הארץ אשר עבדו, לכן ימצאום הרעות האלה, לפי שעבדו העכו"ם שלא כראוי בשלמותה.

עיין עוד בגיליון נצבים-וילך תש"ו.