הפטרה

הבא ללמד פסוקים אלה מישעיה לא בתוך לימוד ספר ישעיה אלא כהפטרה, יפתח בוודאי בשאלה הרגילה – מה הסימוכין בין הפרשה וההפטרה? חומר לשאלה זו ימצא הלומד לכל הפטרה בספרו של הרב י' יעקבסון "חזון המקרא" (ת"א סיני תשי"ז). לפרקנו – עמוד 234 והלאה (בייחוד חשוב הפרק "סימוכין בין הפרשה ובין ההפטרה עמוד 240).

לשאלה א: שאלות הנוגעות לגופם של הפסוקים  שלא באמצעות פרשנים יש להקדים אותם (לא תמיד!) לשאלות הניתנות על סמך עיון במפרשים. ייגש הקורא גישה בלתי אמצעית לפסוק ויראה אותו בתחילה בעיניו הוא. השוואות בין פסוקים דומים או קרובים זה לזה (קירבה רעיונית או קירבה סגנונית) חשובים הם במיוחד בלימוד נביאים. הלומד השטחי רואה בדברי הנביאים מוטיבים חוזרים, רעיונות חוזרים, דימויים חוזרים ועלול להחליט בפזיזות שפרקי הנבואה ואף ספרי הנבואה "חוזרים תמיד על אותו דבר". כדי למנוע השקפה בלתי נכונה ומזיקה זו יש להרבות בהשוואות מסוג זה, בהעמדת זה מול זה פסוקים אשר הנושא או המוטיב העיקרי בהם אחד הוא או אשר אותן מליצות נשנות בהן, ולכאורה לפנינו באמת "אותו דבר" ועל התלמיד למצוא את ההבדל, את השוני, את החידוש, לא רק בנוסח אלא אף את הגוון החדש ברעיון, במנגינה, בהדגשה החדשה – על אף הדמיון החיצוני.

במקרה שלנו העניין מסובך יותר, כי שלושה קטעים לפנינו ולא ראי זה כראי זה; ואין צד שווה ביניהם, אך יש דמיון מה, פעם חיצוני בלבד – העלול להטעות את הלומד – ופעם גם פנימי.

במרכז גיליוננו עומדים הפסוקים כב – כג – והשאלה הגדולה היא על מי ועל מה קובל הנביא. נאמר אשר לא עשו במפורט "לא הבאת... לא כבדתני", "לא קנית... לא הרויתני", אך אשר עשו נאמר לנו רק במילים כלליות "העבדתני בחטאיך – הודעתני בעונותיך" ומכאן ריבוי הדעות בהסבר החטאים.

לשאלה א2: יש להזהיר את הלומדים בפני תפישה מסולפת של ראיית "תורות שונות" בדברי נביאים הדורשים מבני דורם דרישות שונות ואף מנוגדות. אין לשכוח שהנביא אינו כותב "תורה" ואינו בעל "שיטה" מוסרית או דתית או תיאולוגית, אלא נשלח הוא לומר דבריו לשעתו, לבני דורו, ולייסרם באותו דבר שבו הם – בני אותו דור באותה שעה – זקוקים למוסר ולתוכחה – וכל דבריו הם לצורך אותה שעה.

כן נשלח ישעיה לדרוש מאחז שלא יירתע, לא יפחד ולא ייכנע לאויב – ונשלח ירמיה לומר לצדקיהו שעליו להיכנע, ואין כאן שום שינוי "בעמדתם הדתית"[1], בהשקפותיהם על ה' והעולם, על ישראל ותפקידו וכדומה   [2].

-----------------------------------------------------------------------------------

[1] עיין לזה – בובר "תורת הנביאים", עמוד 163.

[2] וכן עיין גם ויס: טבעיות "תורת הגמול" המקראית. תרביץ תשכ"ב, עמוד 249.