"לא יהיה"

להבנת הדבר השני ולהבנת דברי בעל העקדה לשאלה א נביא בזה תוכנם של הערות פרנץ רוזנצווייג לאחד משירי ר' יהודה הלוי [*] "יהו לשון חזות אישון", הבנוי על הפסוק דברים י' י"ז:

"הוּא אֱ-לֹהֵי הָאֱ-לֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים"

רוזנצווייג מדבר שם בלגלוג דק על גאוותו של האדם המודרני הרואה "כהישג של ההתפתחות הדתית" את המונותיאיזם, את הידיעה שאליה הגיע סוף סוף האדם המודרני, שאין אלוהים אחרים, שה"מונותיאיזם" הוא "מובן מאליו". נגד דברי רהב אלה מצביע רוזנצווייג על ניסיון חיינו המכחישם, המושך, הממית, הדוחף ומפתה לעבוד לאלהים אחרים, רבים ושונים. "השמות מתחלפים, הריבוי קיים ועומד. תרבות וציביליזציה, עם ומדינה, לאום וגזע, אמנות ומדע, כלכלה ומעמד" – הנה לפניך סקירה בודאי מקוצרת בלתי שלמה של פנתאון האלים של בן זמננו. ומי יכחיש את מציאותם של אלים אלה? ומעולם לא סגד "עובד אלילים" לאלילו ביתר הקרבה, ביתר אמונה, מאשר בן זמננו לאלים הנ"ל... ולכן קיימת המלחמה בלב האדם בין עבודת האחד לעבודת הרבים עד היום, ותוצאתה של מלחמה זו לעולם אינה בטוחה.

בעל העקדה אף הוא ראה את עבודת האלילים של בני זמנו, אך נראה היה לו שאחד מן האלילים גבר על כולם והוא שנעשה לראש האלילים. האם נכונים דבריו לדורו או לדורות?

הביטוי "אלוהים אחרים" – אשר רבים מחוקרי אומות העולם של המאה ה-19 רצו לראות בו הוכחה נגד אמונת הייחוד בתורה – מעסיק אותנו בשאלות ג, ד. דרכו של הראב"ע להסביר את פסוקנו כמדבר "אליבא דאחרים וליה לא סבירה" – חשובה היא מאד להבנת פסוקים רבים והרבה טעו בהבנתם מפני שלא הכירו דרך זו (הדוגמה המפורסמת ביותר שופטים י"א כ"ד).
בדרך אחרת מאשר הראב"ע הלך בימינו קאסוטו בפתרון השאלה:

קאסוטו, שמות עמוד 167:

הבטוי "אלהים אחרים" נעשה בישראל מעין מונח רגיל וקבוע לאלוהי העמים שהמה לא אלוהים. כל אל מלבד ה' הוא "אל אחר" והתואר אחר הולך ומקבל בלשון העברית הוראה של דבר זר או משונה, שאינו מה שצריך להיות.

(השווה במכילתא: "אלוהים אחרים" – שהם אחרים לעובדיהם; והשווה גם הכינוי "אחר" לאלישע בן אבויה).

כן כדאי להשוות לדברי בעל אור החיים (שאלה ה) את דברי קאסוטו, שמות עמוד 167:

לא נאמר "לא יהיה" אלא "לא יהיה" ביחיד – כדי להדגיש את האסור אפילו של שיתוף אל אחד, ולא נאמר "אל אחר" אלא "אלוהים אחרים", כדי שיהיה ברור שלא רק שיתוף של אל אחד אסור, אלא אסור שיתוף כל אלוהים אחרים, בכלל כל שהם.

אשר למילה "תמונה" בשאלה ו מפרשים אותה חז"ל (במכילתא) ורש"י על פיהם באותה הוראה שבה היא משמשת בלשוננו אנו כיום ואולם רוב הפרשנים לא הלכו בדרך זו.

יש לשים לב שהרמב"ם מביא כהדגמה להוראה הראשונה את הפסוק מדברים "תמונת כל" ולא את פסוקנו "וכל תמונה".

ליתר התבוננות במילה נביא בזה את דברי שד"ל המראים את התלבטויותיו והתחבטויותיו בפירוש המילה הזו:

שד"ל:

וכל תמונה: כל צורה העשויה בדמות מה שבשמים או בארץ או במים; תמונה משרש מון בערבי מאן, שעניינו "שקר", הוא כנוי לצורה המתדמה לדבר אחר, כמו פסל תמונת כל סמל, פסל תמונת כל (דברים ד' כ"ג). ואמנם ממה שאמר "ותמונה אינכם רואים", "כי לא ראיתם כל תמונה" (דברים שם), וכן (במדבר י"ב ח') "ותמונת ה' יביט"; (איוב ד' י"ז) "תמונה לנגד עינים", וכן (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך", היה נראה כי תמונה שם צורת הנמצא בטבע, תארו ותבניתו, לא צורה מלאכותית הנעשית בדמותו (וכן כתבתי בבכורי העתים תקפ"ח, עמ' 89).
אמנם אחרי ראותי מעוט שמוש השם הזה, ושלא נמצא אצל השם "צורה" ביחזקאל מ"ג, ואחרי העמיק החקירה בכל המקראות שבא בהם (אשר אינם זולת אלה שהזכרתי), נראה לי שאין המילה זזה מעניינה הראשון, אך ענינה תמיד צורת המתדמה לדבר אחר, והנה זה מובן במליצתו "ותמונת ה' יביט", שאין ענינה צורת ה' ותארו, אלא צורה נבראת המעוררת בלב הנביא ציור הבורא ית', וכן (תהלים י"ז) "אשבעה בהקיץ תמונתך" הכוונה על הכבוד הנראה בחזיון ובחלום, שהיה הרואה אותו שבע ועליז בו גם אחרי הקיצו ואין הכוונה צורת האל; וכן (איוב ד') "יעמד ולא אכיר מראהו ותמונה לנגד עיני", הכונה צורה נבואית המעוררת ציור מה שאיננו גשם, ולשון רומי Fhantasma וכן (דברים ד') "ותמונה אינכם רואים" או "כי לא ראיתם כל תמונה" אין ענינם: לא ראיתם צורת האל ותארו אלא לא ראיתם שום צורה נבראת העומדת לעורר בדעתכם ציור האל המדבר אליכם, ואחרי אשר לא ראיתם שום תמונה שתעמוד במקום עצמותו, אין לכם גם כן לעשותו שום תורה למען תעמוד לכם לזכרון אלוקיכם.
והנה, התבארו כל הכתובים שבהם באה מלת תמונה. והתבאר כי הוראת השם הזה, הוראה

(חסר דף המשך)

------------------------------------------------------------------------------------

[*]