שירת הים

השווה לגיליוננו גם את גיליון בשלח תש"ב (שנה ראשונה) שעסק בייחוד בפסוקים הראשונים של השירה.

לשאלה א ולכלל של "אין מוקדם ומאוחר בתורה" (והוא מידה ל"ב בברייתא מל"ב מידות שהתורה נדרשת בהם "ממוקדם שהוא מאוחר בפרשיות") נביא בזה אי אלו דברי הסבר מתוך מאמרו של פרופ' שמואל ק. מירסקי, (ניו-יורק) "מידות הפרשנות המקראית"[1]:

כלל זה במובנו השלילי, היינו שאין מוקדם ומאוחר בתורה, מקובל ושגור בפי כל. ברם, ברי לי שיש לשמוע גם משמעת חיובית בו. כלום יש ברצונו לומר, ששירת הים הייתה צריכה להיכתב בסדר כרונולוגי ולפתוח בפסוק "אמר אויב ארדוף"? וכי לא ידוע שמדרך השירה להתחיל "in medias res" וששירה וכרונולוגיה אינן עולו בקנה אחד? ודאי ידעו החכמים סוד השירה וסדרה!
אף בסיפור נוהגות שתי מידות. האחת שומרת על סידרם של הדברים מן המוקדם אל המאוחר והיא ממידתו של הסיפור העממי והסיפור לילדים. השנייה מתחילה באמצע הדברים וחוזרת לראש הסיפור ולצדדין ולכל אשר ייטה רוח היוצר... והיא ממידתו של הסיפור האומנותי.[2]
וכל האומר שאין מוקדם בסיפור האומנותי, אינו מתכוון לשלול מציאותו של כל סדר שהוא בסיפור, אלא רצונו לומר, שמלאכת מחשבת של אמן אין צורך שיהא בה סדר כרונולוגי. אדרבא, האמן אינו נוהג בסדר מוקדם ומאוחר אלא בסדר הגיוני פנימי הידוע לו. עיתים הוא גלוי לעין הקורא הרגיל ועיתים הוא נעלם ואינו מתגלה אלא לעין המבקר, החודרת לתוכם של דברים ולהלך רוחו של היוצר המסתתר בקיפולי יצירתו.
הכלל הזה לא בא, איפוא, אלא ללמדנו שכשם שאין סדר מוקדם ומאוחר בשירה, כך אין סדר מוקדם ומאוחר בתיאור ספר שלם בתורה, נביאים וכתובים.
רוח השירה שפוך גם על החיבור בכללותו. אף פרקי ספר ישעיהו הנביא לא נחרזו על חוט כרונולוגי. אילו היה חוט כזה, היה פרק ו' מסודר בראשו של הספר, שכן בו יסופר על הקדשתו של ישעיהו לנביא. אמור מעתה, שחוט מחשבתי פנימי הוא שנחרזו עליו פרקי הספר, ולפיכך בא הפרק המעמידנו על נקודת היקוד ושיא משאות הנביא, שעה שירושלים הייתה כעיר נצורה וחיל סנחריב עמד לפני שעריה בראש הספר.

יצויין עוד שהרמב"ן לא רק במקומנו (שאלה ד) משתדל עד כמה שאפשר למעט את השימוש במידה זאת ומתאמץ לפרש את התורה כולה "כסדרה" (הכרונולוגי). (בניגוד לראב"ע המרבה להשתמש במידה זו) ועיין בייחוד שמות י"ט, פסוק ט ראב"ע ד"ה ויאמר; ורמב"ן ח ד"ה וישב משה את דברי העם אל ה'; וכן בראשית כ"ד, סד-סה: ראב"ע סד ד"ה "ותפל מעל הגמל"; רמב"ן ס"ד ד"ה ותשא רבקה את עיניה.

וכן עיין במדבר ט"ז א רמב"ן החל מן "ואמר רבי אברהם, כי זה הדבר היה במדבר סיני..." ובייחוד שם: "וכבר כתבתי כי על דעתי כל התורה כסדר זולתי במקום אשר יפרש הכתוב ההקדמה והאחור וגם שם לצורך עניין ולטעם נכון..." עיין שם עד "וזה טעם תלונותם הנה, במקום הזה אחרי גזירת המרגלים מיד".

------------------------------------------------------------------------------------

[1] בתוך המאסף "סורא" ספר שנה ישראלי אמריקאי, תשי"ד א, 398 והלאה.

[2] לסדר הסיפור המקראי הבלתי כרונולוגי עיין מאמרו של מ. וייס: מלאכת הסיפור במקרא "מולד" תשכ"ג, חוברת 169-170, תשרי תשכ"ג.