תפילת יעקב

יעקב אבינו התקין עצמו לשלושה דברים: לדורון, לתפילה ולמלחמה.

גיליוננו זה עוסק בתפילתו. התפילה בנויה לפי אותו סדר שהורונו רבותינו: תחילה שבחו של מקום ואחר כך בקשותיו. וכן מעיר ספורנו:

ד"ה אלוהי אבי אברהם: הקדים בסדרי שבחי המקום והסדיר ובהזכיר זכות אבות כסדר אנשי כנסת הגדולה בתחילת י"ח ברכות.

וכן גם סידר משה תפילתו על עצמו בפרשת ואתחנן (דברים ג', כד–כה). (ולא כן מבנה שתי תפילותיו על ישראל, לאחר חטא העגל ולאחר חטא המרגלים). הפניה אינה אל "אלוקיו" אלא אל "אלוקי אביו אברהם" ואל "אלוקי אביו יצחק" (פעמים "אבי"). "המתפלל הוא חוליה בשרשרת הדורות, הוא נכד, והוא מסתמך על תקדים, על ההיסטוריה. על מי שכרת ברית לאברהם וליצחק. וכן הוא ופונה אל מי שבעצמו ציווהו לשוב" (בנו יעקב). כאן מוצאים אנו לראשונה הזכרת דבר ה'. ההזכרה השנייה היא בסוף דבריו, וביניהם על מנת להדגיש שאינו בא לטעון בכוח זכויותיו, שאינו בא להגיש שטר לגוביינא, בא הפסוק המפורסם "קטונתי".
המחלוקת שבין רש"י ורמב"ן במושג קטונתי כבר נמצאת היא בבראשית רבה.

פרשה ע"ו (ה'):

"קטנתי מכל החסדים"- אמר רב אבא בר כהנא: איני כדאי.
ר' לוי אמר: כדאי אני אבל קטנתי.

יסוד המחלוקת הוא בשתי האפשרויות שבהן ניתן לפרש פעלים עומדים מסוג קטן, גדל, זקן: כתאור מצב או כמעבר ממצב למצב, כהתהוות. אם כי קטנתי – קטן אני. תמיד, בעצם היותי, במעמדי מול האלוקים. או – נתמעטתי, הלכתי ונהפכתי לקטן. הוא רעיון של "התמעטו זכויותי"[*].

לשאלת השינויים שבהם מובאים דברי ה' בפי יעקב עיין גם גיליון ויחי תשט"ו, שאלה ג'.

הכפל של "הטיב איטיב" מתפרש בדברי ר' אנשלמה אשתרוק, (מדרשי התורה) באופן מנוגד לפירושו של רש"י (עפ"י בראשית רבה):

"הטיב" – בזכותך, איטיב – בזכות אבותיך.
ואילו אשתרוך רואה כאן רמז לזכות הבנים, והפסוק שלאחריו יוכיח.

------------------------------------------------------------------------------------

[*] לרעיון זה של התמעטות הזכויות, של הרגשת הצדיק שהופר שיווי המשקל בין מה שנתן ומה שקיבל שלא יוכל עוד להדביק במעשיו את רוב החסדים שמרעיף ה' עליו, עיין במדרש המובא בגיליון לך-לך תש"ט, "דברי רבנן" (שאלה א').